את ההמלצה לקחנו מאבנר שכתב על המקום ביקורת והיא נבחרה גם עקב התפריט המאוד לא שיגרתי וגם עקב מיקומה - מרחק הליכה קצר מהמלון בו שהינו. המסעדה ממוקמת בבניין משרדים ומאוד קל לפספס אותה, היינו צריכים לחלוף על הבניין ולחזור כדי להבין איפה בדיוק היא נמצאת. כאשר מגיעים למסעדה יורדים לקומת מרתף שמעוצבת כגן יפני עם אבנים, צמחים שונים והרבה במבוק. לאחר שהמארחת לוקחת את המעילים מגיע מלצר עם מגש ועליו מגבות חמות ומוביל לשולחן.
המקום עצמו מעוצב כמבוך של חדרונים קטנים, בכל חדרון שולחן עם ספספלי ישיבה ומסביב במבו ומראות. כל חדרון נסגר על ידי תריס לשם הפרטיות ואם מעוניינים ליצור קשר עם המלצר צריך לקרוא לו באמצעות לחצן.
לאחר שהמלצרית הודתה לנו על שבחרנו בהם ונתנה לנו את המגבות החמות היא לקחה הזמנה של שתייה. החלטנו ללכת על שתי אופציות מהתפריט וכל זוג חלק ארוחת אומקסה של 8 מנות וארוחה מצומצמת יותר של 4 מנות. בתפריט של 8 המנות היו מעט פירות ים ואני זכיתי במנות הללו.
לפתיחה קיבלנו כולנו אותו הדבר:
לאחר שהמלצרית הודתה לנו על שבחרנו בהם ונתנה לנו את המגבות החמות היא לקחה הזמנה של שתייה. החלטנו ללכת על שתי אופציות מהתפריט וכל זוג חלק ארוחת אומקסה של 8 מנות וארוחה מצומצמת יותר של 4 מנות. בתפריט של 8 המנות היו מעט פירות ים ואני זכיתי במנות הללו.
לפתיחה קיבלנו כולנו אותו הדבר:
משעשע חך של מוצרלה (נראתה והרגישה יותר כמו בורטה* שתי חתיכות עדינות כאשר על אחת הייתה תערובת אצות ועל השנייה שזיף יפני כבוש. פתיחה מרעננת לארוחה.
במקביל למשעשע החך הגיע גם מיסו עכור מאוד ומלא בטעם שאותו שתינו בהנאה.
במקביל למשעשע החך הגיע גם מיסו עכור מאוד ומלא בטעם שאותו שתינו בהנאה.
לאחר מכן הגיעה מנה בשם raw tastings - סשימי מדג היום (ילוטייל שלטענת המלצרית הגיע מיפן) שלווה ברוטב על בסיס סויה שהיה עדין והחמיא לדג, אויסטר עם לימון (שזכיתי לקבל שני ממנו מהצלחת של הבחור), טופו שעשוי מאגוזי לוז - מדובר בסילקן טופו רך ונעים עם טעם שונה ממה שאנחנו מכירים שהגיע עם סויה וג'ינג'ר, אפרסמון עם קרם טופו.
הכל היה טרי ונעים, הטעמים היו מדויקים וזו פתיחה רעננה ומושלמת לארוחה כזו.
בהמשך, קיבלנו שתי מנות מתפריט השמונה מנות:
בהמשך, קיבלנו שתי מנות מתפריט השמונה מנות:
מנת סילקן טופו תוצרת בית, על פי התפריט, עם רוטב שמבוסס על צמח יפני שהטעמים שלו הם של פירות הדר ופלפל סצ'ואן.
שירמפ ושורש לוטוס בטמפורה. מעין סנדוויץ שעשוי כך שהשרימפ הוא המילוי ו"פרוסות הלחם" הן הלוטוס. הכל מטוגן בטמפורה קראנצ'ית ונהדרת. הייתה גם דלעת מטוגנת. המנה מוגשת עם רוטב על בסיס נאם פלא וגם לצד מלח מאצ'ה שהיה נהדר במיוחד.
בשלב הזה ארוחת הארבע מנות קיבלו את המנה העיקרית:
אנחנו לקחנו עוף ג'נדורי מושחר שהגיע עם רוטב לימוני חרפרף וכן אורז דביק. האורז לא תורם יותר מדי מלבד מלתחושת המלאות. הזוג השני לקח מנה של בטן חזיר עם חרדל יפני שהייתה פשוט מנה מבריקה מהביסון שטעמתי ממנה.
במקביל, מארוחת השמונה מנות קיבלנו מנה של קוד שלדברי המלצרית זוהי מנת הדגל שלהם - קוד במרינדת מיסו מיוחדת שהם מכינים ולאחר מכן מוכן בגריל. הדג היה רך ונפלא, העור קריספי ומושלם. מה חבל שהיו לי שלוש עצמות בדג. השארתי אותן על הצלחת אך לא הייתה התייחסות לכך כלל.
מנה נוספת של ארוחת שמונה המנות הייתה מנה של אנטרקוט בקר שנפרס דק מאוד מעל שכבה של כרוב וברוטב מתקתק. ציפיתי לבשר חי אבל המנה הייתה די עשויה. היא הייתה רק בסדר ובהחלט פחות טובה או מיוחדת משאר המנות.
סלמון בגריל שפורר מעל אורז עם ביצי סלמון ותבלון נעים. הוגש עם ווסאבי נהדר לתיבול. דרך נהדרת לסיים את הארוחה.
לקינוח טעמנו שלושה מהקינוחים:
ג'ל אשכולית אדומה עם אגר אגר - בקליפה של חצי אשכולית אדומה נח לו הג'ל שהיה בין מתוק למריר, עם חתיכות של אשכולית אדומה מעל וליד. היה קינוח מרענן ומפתיע.
מוס שומשום שחור קםוא - היה נחמד אבל לא מסעיר
מוס שוקולד ואגוזי לוז - היה טעים ולא מתוק מדי.
סך הכל כולל, תה, 5 בירות וכוס של סאקה כ 255 יורו לפני.
