http://soupizza.co.il/

 

חשבתי על מרק ואחי לקח אותי לשם. מסעדה עם אווירת בית קפה – מקום קטן ודחוס אבל אווירה נעימה וצעירה. התפריט מתמקד בפסטה ובפיצות, מרקים ומעט סלטים (אין בשר כי כשר). מרקי היום מתחלפים וכתובים על הלוחות שעל הקירות. כשביקרנו במקום היה ירקות, מיניסטרונה, אפונה, בטטה ואולי עוד משהו.

 

לפתיחה הזמנו מרק ירקות לכל אחד (את שאר האפשרויות אני לא כ"כ אוהבת) – סטנדרטי, ביתי, דומה לזה שאני מכינה (רק עם כוסברה... למרבה המזל אחרי בישול ארוך במרק היא כמעט ולא הורגשה). הוגש עם לחמניית אצבע בצקית שכזאת, רכה ולא אפויה עד כדי ייבוש. בצק מעט דחוס אבל חיבבתי. בסה"כ פתיחה מחממת נעימה לגרון ולקיבה במחיר שווה לכל כיס (22 ש"ח, יש גם מנה גדולה יותר ב-32 ש"ח אבל הקטנה לגמרי מספקת).

 

לעיקרית אחי לקח מנת ספיישל עם ניוקי (מוכן במקום) עם ארטישוק. טעמתי מעט מאוד ולא התלהבתי מהניוקי, גם הרוטב ממש לא היה לטעמי (משהו על בסיס עגבניות). הוא הוסיף לעצמו חריף ואכל הכול.

 

לעיקרית חשבתי על פסטה ברוטב שמנת סלמון אבל אחי לא זרם ולא ראיתי איך אני מחסלת בעצמי מנה שלמה אחרי הלחמניות שאכלתי עם המרק (וכמה פרוסות עוגה קנויות שנשנשתי אחה"צ במפגש כלשהו). הזמנתי את הסלט הכפרי. ביקשתי עגבניות בצד (כי אני לא אוכלת, אבל אחי אוהב). נשארו גזר, צנונית ומלפפון בתוך ים של חסה (רגילה, ובסה"כ עלים די פנימיים ברובם). את הקרוטונים שכחו... אחרי דקה-שתיים נזכרתי במעומעם שהיה משהו בתפריט ושאלתי את המלצר. גם הוא לא זכר, אבל אמר שפשוט יביא לי. הגיש תוך דקה, לפחות זה. קרוטונים נחמדים, תוצרת בית מלחם לבן, בלי שמן. העיקר שויתרתי על עוד בצק... אבל היה צריך עוד קצת דברים בסלט, היחס בין החסה לירקות (הפשוטים והזולים, כן?) קצת אכזב אותי. זה לא סלט יקר (30 ש"ח) אבל הוא גם לא גדול (ולא מכיל שום רכיב יקר). מזל שהוספתי טונה (ב-5 ש"ח).

 

בסה"כ היה נחמד ולא יקר וזה העיקר. תפר לי את הפינה בלי לקרוע את הכיס. לא סביר שאחזור בקרוב כי אין שם משהו מיוחד (ובעיקר אין חניה; אין לי מושג איך הוא מצא) אבל לו הייתי גרה באזור סביר להניח שהייתי מבקרת בו מדי פעם.