אז עסקית בהוטל מונטיפיורי היא כנראה העסקית הכי מדוברת בארץ, היא מופיעה בכל רשימת המלצות, שופעת ביקורות נלהבות בבלוגים וגם אהובה מאוד על חברי הפורום כאן (ממה שקראתי).
אחרי שתי העסקיות בתחילת השבוע, נדמה היה שאין צורך להזמין מקום מראש לצהריים באמצ״ש. מהר מאוד התבררה הטעות, המסעדה סביב השעה 14:30 הייתה מפוצצת לחלוטין ואף שולחן לא היה פנוי וגם מקום על הבר לא נראה באופק. המזל היה ששולחן שביצע הזמנה לא הגיע, וכך קיבלנו את המקומות שנשמרו ולא נאלצנו לחכות יותר מכמה דקות.
 
העסקית כוללת- לחם, ראשונה, עיקרית, שתייה חמה וקינוח קטן במחיר העיקרית.
אחרי הבחירה מהתפריט הוגש לשולחן לחם עם חמאה- טעים טעים.
 
מרק טום יאם היה המנה הראשונה, אני מאוד אוהב מרקים חמוצים ונהנתי מהמנה. בתוך המרק היו גם שני שרימפס קטנים וסטנדרטים ועגבניית שרי אחת.
אם יש חלק חלש בארוחה זה המבחר של הראשונות (4 אפשרויות)- לי למשל לא הייתה כל כך ברירה אלא לבחור במנת המרק כי המנות האחרות כללו דברים שאני לא אוכל- אחת שמיר והשנייה כבד. הייתה גם מנה של סלט כלשהו אבל הוא נשמע קצת סתמי. בכל מקרה המרק היה טעים אז זה לא פגם בשום דבר מהארוחה.
 
לעיקרית הזמנתי (לפי המלצות מהפורום) את הצ׳יקן טיקה ואורז דביק (70 ומשהו ש״ח). המנה הייתה נדיבה מאוד בכמות, הרוטב ממכר מאוד והמשכתי לאכול הרבה אחרי שכבר הרגשתי שבע.
 
טעמתי גם מהצלע חזיר עם בייקון ומנצ׳גו שמגיעה על אגסים מבושלים (קצת פחות מ100 ש״ח), נהנתי לטעום אותה אבל לא נראה לי שהייתי מסתדר עם מנה שלמה- זה קצת יותר מדי בשבילי, בעיקר הגבינה המותכת. גם זו מנה נדיבה שקשה לא לצאת שבע ממנה. הפירה שהוזמן בתור התוספת לצד המנה היה גם טעים.
 
לסיום הארוחה בחרתי בקפה קר שהיה מוצלח מאוד ולצידו הוגש באותו יום מקרון תות שהיה טעים וסגר את הפינה של המתוק.
 
עם השירות המעולה לאורך כל הארוחה אפשר לסכם את הארוחה כאחת הטובות, המשתלמות והמהנות שחוויתי בארץ. ההשוואה המתבקשת למשייה, בה אכלתי יום לפני, חידדה את ההרגשה שלמרות שהאוכל הוא לא הכי מקורי ומחדש שאפשר למצוא (כמו למשל במשייה), עדיין החוויה השלמה היא רמה אחת מעל. בטוח אחזור בעתיד.