קפה אל-נור (Cafe Al Noor) היא מסעדה-מעדנייה חדשה שנפתחה להרצה ב-15 בינואר ברחוב המלך ג'ורג' 88 בתל אביב. היא למעשה מחליפתה של מסעדת ברטי הזכורה לטוב. השף והאחראי על התפריט הוא אוהד לוי, שהיה השף של מסעדת אורטוריו הכשרה. התפריט מציע מנות מלבנון-סוריה עד צפון אפריקה. כרגע המסעדה בהרצה ופתוחה רק עד 18:00.
היינו 3 (מיתר הידוע מפורום זה, רעייתו ואנוכי). יום שישי ב-14:00. מיתר בהזמנתו ציין את עובדת היותי בלוגר אוכל (איזו אכזבה עבורם שהיה מדובר בבלוגר לא מפורסם כמוני. בהמשך יגיע אמיר קמינר מידיעות אחרונות ויסיט את תשומת הלב ממני 
).
). בתכנון היינו אמורים לשבת בחלל המרכזי, אבל התברר שהזמנה של מיתר לא נרשמה כהלכה (פשלות שיכולות לקרות במסעדה חדשה לגמרי). האחראים (החביבים במיוחד) מיד התנצלו, ואחרי המתנה קלה נערך לנו שולחן חליפי במרפסת החיצונית. זה היה אחד השולחנות הפנויים האחרונים שנותרו במסעדה המפוצצת. אין ספק שתל אביבים אוהבים מקומות חדשים.
התפריט שקיבלנו הוא תפריט הרצה של צהריים. כרגע המחירים מתונים לגמרי. במסגרת תפריט הצהריים מקבלים מנה ראשונה - מגש מזטים או מרק חרירה ובוחרים מנה עיקרית ממבחר של 10 מנות. תפריט הערב אמור להיות שונה ולכלול אופציות נוספות.
המנות הראשונות היו למעשה בחירה של המלצרית המצוינת שלנו שבאסרטיביות חביבה, החליטה שאנחנו חייבים לדגום את שתי המנות. מה אומר לכם. צדקה. אנחנו חשבנו לנסות רק את מגש המזטים ולוותר על מרק החרירה, אבל החרירה הייתה פשוט מעולה, ולכן טוב שנשמענו להוראותיה.
מגש המזטים מכונה בתפריט מגש מזטים (משתנים) מביירות ועד מרקש עם לחם הבית.
הוא כלל את לחם שטוח (מעין פיתה) טעים מאד (קיבלנו אחד נוסף בהמשך) שהלך מצוין עם המטבלים השונים. היו שם טחינה מעולה (הר ברכה) עם פלפל ירוק חריף, סלט קטן של פלפל ירוק חריף, זיתים, סלט עגבניות שרי, מטבוחה (מעולה), סלט חצילים שרופים נהדר וסלט בורגול. כל המזטים היו פשוט מצוינים. הם הוכנו במקצועיות והיו מתובלים בצורה מושלמת. לא יודע של מי היד שתיבלה את המנות שאכלנו אבל מה שבטוח שזו יד טובה מאד.
מגש המזטים מכונה בתפריט מגש מזטים (משתנים) מביירות ועד מרקש עם לחם הבית.
הוא כלל את לחם שטוח (מעין פיתה) טעים מאד (קיבלנו אחד נוסף בהמשך) שהלך מצוין עם המטבלים השונים. היו שם טחינה מעולה (הר ברכה) עם פלפל ירוק חריף, סלט קטן של פלפל ירוק חריף, זיתים, סלט עגבניות שרי, מטבוחה (מעולה), סלט חצילים שרופים נהדר וסלט בורגול. כל המזטים היו פשוט מצוינים. הם הוכנו במקצועיות והיו מתובלים בצורה מושלמת. לא יודע של מי היד שתיבלה את המנות שאכלנו אבל מה שבטוח שזו יד טובה מאד.
ולמרק. מרק שכאמור בכלל חשבנו לוותר עליו. מרק חרירה: מרק מרוקאי חגיגי עם מבחר קטניות, ירקות וטחינה גולמית (זה שדרוג של המנה הקלאסית) וכוסברה. אכלתי המון כאלה במשך השנים. לרוב זה לא מרק שמותיר בי חותם רציני. זה מרק קטניות וירקות חמצמץ (בדרך כלל חמצמץ מדי) ונחמד ולא הרבה מעבר לזה. החרירה של קפה אל נור הייתה כנראה החרירה הכי טעימה שאכלתי בשנים האחרונות. מרק עשיר ומתובל לעילא (אני מניח שבראס אל חנות או בהרט - במידה מושלמת). הטחינה הגולמית נותנת טוויסט נחמד וכמובן שאסור לוותר על סחיטת 1/2 לימון שמוגש כאן לצד המרק. (כך כל אחד יכול לשלוט ברמת החמיצות שהוא אוהב).
מנות עיקריות. הן אלה שקבעו את מחירי ארוחת הצהריים.
מנה אחת: שרימפס בגריל על סלסת ירקות שרופים (וגם יוגורט). 64 ש"ח. לא טעמתי אבל הסועדת נהנתה מאד מאיכות הפרודוקטים ומטעמי המנה.
מנה אחת: שרימפס בגריל על סלסת ירקות שרופים (וגם יוגורט). 64 ש"ח. לא טעמתי אבל הסועדת נהנתה מאד מאיכות הפרודוקטים ומטעמי המנה.
מנה נוספת: ספריבס טלה. 74 ש"ח. קראתי אי שם שצלע הטלה מתבשלת במשך 7 שעות. הספריבס הוגשו עם תפוחי אדמה ועגבנייה שרופה. הסועד נהנה מאד מהמנה הנדיבה ומטעמיה. המינוס היחיד שהוא מצא במנה הוא אחוז שומן גדול יחסית בנתח. מהביס שקיבלתי לטעום התרשמתי לטובה מהטעם.
המנה שאני בחרתי: עוד מרק. מרק ראש לוקוס: מרק דגים ופירות ים (אופציה) עם פתיתים, עגבניות וכוסברה. 64 ש"ח. הגיעה צלחת נדיבה עם מרק כתמתם-צהבהב שבתוכו שכשכו נתחי לוקוס נהדרים ושרימפסים טריים (שטיפ-טיפה היו עשויים מדי). לצד המרק הונחו בכוס תוספות אופציונליות: עלי רשאד טריים, צ'ילי ירוק חריף ופלח לימון. אני הוספתי בשמחה את כל המרכיבים. המרק היה נהדר. עשיר בטעמים, פיקנטי במידה ומתובל מעולה. כמו שכתבתי קודם. יש כאן טבחים עם יד טובה מאד.
קינוחים. כרגע ההיצע בתפריט ההרצה בצהריים כלל רק 2 אופציות וניסינו את שתיהן.
בסבוסה אגסים. 39 ש"ח. בסבוסה אגסים בקרמל שמוגשת כמו טארט טאטן. זה קינוח עם המון פוטנציאל שהרגשנו שלא מומש. לטעמנו הוא סבל ממתיקות יתר. עוד מינוס לטעמי היה שימוש יתר בקוקוס טחון שהוא אלמנט שאני לא מחבב באופן אישי. החלק הטוב הקינוח היה המרקם של העוגה שלא היה דחוס מדי והאגסים עצמם שהיו טעימים מאד.
בסבוסה אגסים. 39 ש"ח. בסבוסה אגסים בקרמל שמוגשת כמו טארט טאטן. זה קינוח עם המון פוטנציאל שהרגשנו שלא מומש. לטעמנו הוא סבל ממתיקות יתר. עוד מינוס לטעמי היה שימוש יתר בקוקוס טחון שהוא אלמנט שאני לא מחבב באופן אישי. החלק הטוב הקינוח היה המרקם של העוגה שלא היה דחוס מדי והאגסים עצמם שהיו טעימים מאד.
הקינוח השני: תות מסקרפונה וקדאיף. 39 ש"ח גם כן. קינוח סטנדרטי אבל טעים. גם כאן קרם המסקרפונה היה מעט מתוק מדי, אבל הסה"כ היה חביב. זה קינוח מעט פשוט לטעמי. אפשר לשלב כאן עוד אלמנטים שייתנו עניין.
בשורה התחתונה - אגף הקינוחים לא מוצלח כרגע כמו שאר האוכל.
את הארוחה ליווינו בבקבוק יין אדום Petit Castel 2014 שדוד הביא "ממרתפו". יין טוב מאד ועמוק טעמים. דמי החליצה היו 30 ש"ח.
בשורה התחתונה נראה שיש כאן מקום מצוין עם פוטנציאל נהדר. האירוח היה למופת. אנשי הצוות כולם היו חביבים במיוחד. יש כאן לארג'יות ורצון טוב לתת לאורחים להרגיש כמו בבית. האוכל שטעמנו היה מצוין, למעט הקינוחים שכאמור לא הלהיבו. קיבלנו על הארוחה 20% הנחה מעבר למחירים הלא גבוהים שכרגע נקובים בתפריט ההרצה. לא יודע אם זו הנחה של תקופת ההרצה (או הנחה למבקרי אוכל ) אבל מה שבטוח שזכינו ל-VFM מעולה בארוחה הזו. זו ארוחה שבהחלט נתנה לכולנו חשק לחזור. אני מחכה שיתחיל כאן סרוויס ערב, כשתסתיים תקופת ההרצה, כדי לחזור ולנסות מנות נוספות.
) אבל מה שבטוח שזכינו ל-VFM מעולה בארוחה הזו. זו ארוחה שבהחלט נתנה לכולנו חשק לחזור. אני מחכה שיתחיל כאן סרוויס ערב, כשתסתיים תקופת ההרצה, כדי לחזור ולנסות מנות נוספות.
