ואני תמיד חושבת שסבתא שלי ז"ל, בשלנית מעולה ופרטנרית אידיאלית לחלוק איתה מנת פירות ים זוגית (הארוחה האחרונה שאכלתי איתה במסעדה), מרוצה מהבחירה הזו...

אז נתנו לי לבחור והבחירה נפלה על נוח ביסטרו ברוקח 73 אחרי שראיתי כמה המלצות והמיקום היה מתאים.

הבחירה התגלתה כבחירה מצויינת. היינו 15 אנשים.  קיבלנו שולחן ארוך בפינה שקטה. לא היה צפוף. המסעדה צופה על מגרשי הטניס והצטערתי שלא הבאתי בגדים מתאימים כדי להוריד את האוכל במשחק אח"כ.

פתחנו במנת לחם - סלסלת לחם שיאור ולחמניות סלק וגזר. כמות נחמדה. יחד עם רליש פלפלים ואיולי זיתים שבעיני היו מצויינים שניהם.

אח"כ הזמנו - לחלק שלנו בשולחן - לא יודעת מה קרה בצד השני, 5 מנות ראשונות.

כוכב  המנות הראשונות היה ללא שמץ של ספק טורטליני לחי בציר בקר, רוזמרין ודבש, קרם פרש ופירורי חרדל - נימוח, טעים מאוד, שילוב טעמים נכון. ח"ח.

מנה ראשונה טובה נוספת הייתה ראשי קלמארי ומולים בציר שרימפס ופפריקה מעושנת עם קוסקוס לימוני. טעם ימי מודגש ונכון, כמות יפה של פירות ים וכמות נחמדה של קוסקוס, הרבה רוטב לנגב עם הלחמניות. יאמי.

בייבי ג'אם, רוקט, אבוקדו ופומלית אדומה עם מוצרלה באפלו ווינגרט עגבניות  - סלט טוב, טעם הפומלית החמיא לו. לא יותר מדי רוקט.

ארטישוק ירושלמי, פטריות ועגבניות צלויות בשאלוטס ולימון - המנה הראשונה שהכי פחות אהבתי, הפטריות היו טובות, משהו בטעם של הארטישוק הירושלמי ביחד עם המנה היה קצת חסר מעוף ומשעמם. אולי גם היה חסר מעט מלח.

הייתה עוד מנה בראשונות שלא מופיעה בתפריט ששכחתי לצלם - לחי עגל עם משהו שגם הייתה טובה וטעימה.

עיקריות:
- פירות ים עם רצועות פסטת בזיליקום שמנמנות, עגבניות צלויות וציר שרימפס - 2 אנשים לקחו את המנה ושניהם נהנו ביותר. לרבות אבא שלי שמזמין פסטה עם פירות ים בכל מסעדה שהוא מגיע אליה בערך. פירות ים טובים, מרגישים את הבזיליקום בפסטה. הציר עם העגבניות החמיא למנה להפליא. לא כבד. יופי.

- נתח בשר משתנה על הגריל, ברוקולי ותפוחי אדמה צלויים (מחיר לפי משקל) - במקרה שלנו אאל"ט דובר על פילה עגל במחיר של 165 ש"ח. אמא שלי בחרה, שלא כמנהגה, במנה הזו ואני חייבת לומר שנתח הבשר היה פשוט מצויין. עסיסי, מידת עשייה מדוייקת (מדיום), טעים ביותר. אם זו הרמה הרגילה שלהם בטיפול בבשר אז הם עושים משהו מאוד נכון.

אני הלכתי על פילה דג ים, פיסטוקים, ניוקי תפוחי אדמה פריך ומרמלדת שומר - הרגשות שלי לגבי המנה היו מעורבים. הפילה דג, הפיסטוקים והניוקי היו טובים ומוצלחים. מנה בגודל יפה.
הרוטב היה מעט מתקתק-תפוזי כזה ולא התחבר לי כל כך. הייתי מציינת את זה כשמזמינים את המנה כי זה לא ברור מהתפריט.

אחי הזמין מוסקה עם ירקות. כשראיתי מה הוא בוחר אמרתי לו "מוסקה, באמת?" כי מוסקה, זה אוכל של בית כזה. בסוף אמרתי לו "נו, מחווה לסבתא".  ובסוף המוסקה שלו היה מעולה. לא ההגשה היתה ביתית ולא הטעם. לא יודעת מה היה התיבול ובאיזה בשר השתמשו כי טעמתי רק ביס קטן, אבל הוא היה מאוד מאוד מרוצה.

ראיתי מסביבי אנשים גם מרוצים מהפולטה  - מנה גדולה במיוחד בהשוואה למקבילות אחרות שלה.

הקינוחים - כמו בהרבה מסעדות אחרות, הם קצת הצד החלש.

עוגת גבינת העיזים שאחי לקח עם אגוזי לוז וקרם קרמל הייתה טובה אך לא מסעירה. מצד שני, אני תמיד בעד קינוחים שלא מפציצים במתוק ולקינוח הזה היה איזון נכון.

טארט טאטן שאני בדר"כ מאוד אוהבת היה חלש וחסר טעם.

אכלו ריזוטו תפוזים עם פירות בצד השני של השולחן - טעמתי רק ביס. מעניין, לא מפעים.