אחרי כמה דיווחים לא חד משמעיים על לוקה ולינו, חשבתי שהגיע הזמן לנסות אותם בעצמי. את טופולינו הירושלמית מאד אהבתי וקיוויתי שהחויה של ממשיכת דרכה בתל אביב תהיה טובה גם היא. לא התאכזבתי.

קפצתי אליה עם הבריטית באמצע השבוע באופן  ספונטני. כשצלצלנו מהדרך נאמר לנו שיש מקום על הבר, אולם כשהגענו קיבלנו  שולחן לארבעה ללא בעיה. המסעדה היתה לאורך כל שהותנו עם תפוסה של מחצית מהשולחנות לערך.
 
תחילה קיבלנו על חשבון הבית מעין חתיכות פוקאצ'ה לוהטות וטריות מהטאבון ולצידן פנכה עם שמן זית וחומץ בלסמי.
 
חלקנו שלוש מנות –
 
קממבר אפויה עם שום קונפי ודבש היתה המנה הראשונה שמראש ידעתי שארצה לנסות אותה. הגבינה הגיעה חמה מהטאבון והשילוב עם הדבש ושום קונפי עבד מצויין. מנה פשוטה ונהדרת, שאני מודה שקצת הצטערתי שאני צריכה לחלוק אותה... 42ש"ח.
 
 
רביולי ארטישוק וריקוטה בחמאת לימון ותימין היתה מנה שאכלתי בטופולינו והתגעגעתי אליה. הרביולי היו קטנים יחסית ועשויים בדיוק רב, טעם הארטישוק הורגש וכך גם הטעם הלימוני הנפלא של הרוטב. המנה היתה מצוינת ומענגת כמו שזכרתי אותה.  הביקורת היחידה שלי היתה שמדי פעם היו פה ושם ביסים חריפים שלא אהבתי אותם.  59ש"ח.
 
 
ריזוטו חצילים ופרמזן עם פצפוצי טלה קריספי התגלה כריזוטו עם טעם מובהק של חצילים קלויים. שתינו חשבנו שהשילוב של הריזוטו וטעם החציל הקלוי עבד נפלא ושתינו נהננו ממנו מאד. 79ש"ח.
 
 

לקינוח הזמנו קרם לימון ובזיליקום עם עוגיות אמרטי ותותים.  קרם הלימון היה חמצמץ במידה וחתיכות התותים נתנו לו קונטרה נעימה. את טעם הבזיליקום לא הצלחתי להרגיש. בסך הכל קינוח מרענן, טוב וטעים. 39ש"ח.
 
שתינו מים רגילים שהובאו בבקבוק, ועם הקינוח כל אחת שתתה כוס תה, 10ש"ח.
 
שירתו אותנו כמה אנשי צוות והשירות היה טוב וזריז.
 
הכל עלה 239ש"ח.
 
ארבע המנות שטעמנו היו טעימות מאד ובהחלט עשו חשק לחזור שוב ולנסות מנות אחרות. כאמור, הזכרון הטוב מטופולינו הירושלמית הפך לאופציה מעשית בתל אביב.