המתחם לא רחוק מהמשרד שלי ולכן יצא לי לדגום את המסעדה פעמיים, בצהרי אמצע השבוע. המסעדה הייתה די מלאה בשתי הפעמים. הקהל בצהריים היה ברובו מבוגר. בלי ילדים. אני מניח שאחה"צ ובערב יש הרבה יותר ילדים ונוער.
תפריט האוכל מחולק לתפריט Merica מהצד הצפון אמריקאי ולתפריט Gringos מהצד המקסיקני. בצהריים יש תפריט עסקיות שכולל מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח.
בעסקית הראשונה ישבתי על הבר והשירות של הברמן עצמו היה טוב אם כי המטבח עצמו היה די רדום. מנת הפתיחה הייתה כאמור נאצ'וס תוצרת בית עם מטבל שעועית שחורה. חטיף קראנצ'י וחביב.
למנה העיקרית בחרתי בצלע החזיר. למנה הזו לקח לא מעט זמן להגיע. המנה מכונה בתפריט My Babies Back: צלעות בשר לבן ברוטב ברביקיו, נענע, כוסברה וצ'ילי, מוגש עם סלט תפוח אדמה, סלט קולסלואו ולחמניות אמריקה. עלותה 88 ש״ח. מנה להרכבה. הצלע הוכנה היטב עם מעטה קריספי ותוכן נימוח ו"נפלה" מהעצם כמו שכתוב בספר, אבל הטעם לא עמד בציפיות. קיוויתי שיהיה כאן רוטב ברביקיו מעושן, פיקנטי ועמוק וקיבלתי בעיקר רוטב מתקתק ודי קלוש. לא מספיק טוב וחבל, כי יש כאן פוטנציאל.
הקינוח שהוא חלק מהעסקית היה גלידת וניל עם קורנפלקס (ורוטב באטר סקוטש). קינוח מתקתק, חביב וטעים למדי.
בעסקית השנייה ישבתי בשולחן בקצה המסעדה.
למנת הפתיחה קיבלתי את אותם נאצ'וס עם אותו מטבל (אין בחירה).
למנה העיקרית בחרתי באחת האופציות של sliders and fries. בחרתי בסליידר של הצ'יזבורגר, Say Cheese: שני סליידרים של מיני המבורגרים כ-100 גרם כל אחד (הרגיש לי פחות) עם בצל מקורמל, צ'דר ורוטב אמריקה. עלות המנה והעסקית: 64 ש"ח. ביקשתי מידת מדיום ונעניתי ש"אצלנו" עושים את זה מדיום וול. מוזר. ביקשתי שיעשו מאמץ להוציא את זה מדיום ואמרו בסדר. נחשו מה? לא רק שזה לא היה מדיום, זה היה וול וול וול דאן. קציצות יבשות לגמרי. וחבל, כי הטעם דווקא היה טוב. הבשר לא רע והתיבול מסביב טוב. רק היובש... ל
צד ההמבורגרים קיבלתי צ'יפס מאכזב. בהיר, רופס ולא קראנצ'י. בביקורת באתר מאקו של ביצה עלומה נרשמה שם התלהבות מהצ'יזבורגר והוא זכה לסופרלטיב כהמבורגר מושלם. מה שבטוח שהמנה שלי הייתה רחוקה משלמות מכל הבחינות.
על קינוח ויתרתי כי לא התחשק לי שוב גלידה, ושאר הקינוחים היו נגועים בקינמון שאני לא יכול לסבול בקינוחים.
השירות בעסקית השנייה היה רע לתפארת. שירות אטי, מבולבל ולא מקצועי, שבחלק מהזמן לא היה קיים בכלל. נכון שישבתי בקצה המרוחק של המסעדה, אבל צריך שיהיה קצת יותר קשר עין של נותני השירות למקבל השירות. הסתובבו מספיק מלצריות ואחמ"שים/ות כדי לתת שירות טוב הרבה.
זה התחיל מרישום ההזמנה (לקח הרבה יותר מדי זמן עד שניגשו אליי לקבל הזמנה), המשיך באי אספקת מפיות אחרי המנה הראשונה (מי צריך מפיות כשאוכלים צ'יזבורגר. מזל שבשולחן לידי היו מפיות שיכולתי לשלוף) או סכו"ם לקינוח (למשל שולחן של 8 סבתות חביבות שקיבלו 8 גלידות בלי אף כפית או כף). על קיסם ומגבון לח בסוף הארוחה רק יכולתי לחלום.
כל זה בקטנה. הסאגה המרכזית הייתה עם החשבון. לקח כ-15 דקות עד שקיבלתי כזה (אחרי 2 בקשות מ-2 מלצריות). כשסוף סוף קיבלתי חשבון, המלצרית ברחה מיד כך שלא הספקתי לשלוף את כרטיס האשראי לחיוב. אחרי עוד כמה דקות פשוט קמתי בעצמי וניגשתי לאזור הקופה כדי שיחייבו אותי. אחרת הייתי מחכה כנראה עד עכשיו. טיפ לא טרחתי לתת, כי בעצם לא ממש קיבלתי שירות. בזמן הארוחה שירתתי את עצמי וגם את החיוב כמעט עשיתי בעצמי.
ככלל אין לי הרבה ציפיות משירות במסעדות בישראל. אני יודע שזה תחום חובבני עם תחלופה מטורפת של כח אדם, אבל ממקום שמנוהל ע"י אנשים עתירי ניסיון במסעדנות (גרקו ומתחם גרינברג) אני מצפה ליותר מהממוצע.
בקיצור זו אמריקה בבית ציוני אמריקה. זה מתחם אוכל מסחרי שככל הנראה יצליח, כי אנחנו הרי מתים להיות אמריקה. הוא מנוהל ע"י מקצוענים (גם אם בינתיים זה לא נראה כך), ומגיש אוכל מושחת, טרנדי ופופולרי. כרגע, על סמך ההתנסויות שלי, הוא רחוק מלספק את הסחורה, לפחות לא בעסקיות. אוכל לא מספיק טוב ושירות עוד פחות טוב. אני מיציתי.
דיווח מלא:
בקיצור זו אמריקה בבית ציוני אמריקה. זה מתחם אוכל מסחרי שככל הנראה יצליח, כי אנחנו הרי מתים להיות אמריקה. הוא מנוהל ע"י מקצוענים (גם אם בינתיים זה לא נראה כך), ומגיש אוכל מושחת, טרנדי ופופולרי. כרגע, על סמך ההתנסויות שלי, הוא רחוק מלספק את הסחורה, לפחות לא בעסקיות. אוכל לא מספיק טוב ושירות עוד פחות טוב. אני מיציתי.
דיווח מלא:
