בשישי נסעתי עם חברה לקיבוץ גת, לביקור וארוחה ביקב לה טרה פרומסה.

 

היקב מייצר 7,000 בקבוקים בשנה. הוא הוקם ב-1998 במושב שחר ע"י אירית וסנדרו פלגריני ומאז עבר לקיבוץ גת. סנדרו, בן למשפחת מסעדנים איטלקית, עבד במסעדה המשפחתית מאז היה ילד ובהמשך הפך לשף. הוא הגיע לארץ ב- 1991, פגש את אירית, בת למשפחה שמקורה בקוצ'ין, והשאר היסטוריה.

 

יחד הם ממשיכים את מסורת המסעדנות ועשיית היין של משפחתו של סנדרו.

 

התחלנו את הביקור, בטעימת היין הלבן היחיד שמייצרים ביקב, אמרלד ריזלינג יבש. יין קליל ורענן, עם טעמי הדרים מודגשים. אהבתי.

 

לאחר מכן טעמנו את הפרימיטיבו העשוי מענבי זינפנדל. ליין חמיצות בינונית, טעמים של ליקריץ וקצת אדמה רטובה.

 

עברנו לאולם המסעדה הגדול. על הקירות מציגים תערוכות מתחלפות של אמנים ישראלים, ובכל מקום נמצאות יצירות אמנות.

 

חלקנו את כל המנות:

שקדי עגל ופטריות מלך היער (51) - המנה מוגשת על טוסט שסופג את הרוטב בו בושלו פטריות היער, ומתרכך מאד. טעמים עדינים, ולטעמי השקדים קצת הלכו לאיבוד בה. היא היתה מעט מלוחה לטעמי, ויחד עם זאת טעימה מאד.

 

ברזאולה – סינטה כבושה ופרמיג'אנו (48) - קלאסיקה איטלקית שלא יכולתי להפסיק לנשנש ממנה.

 

תיכננו להזמין מנות עיקריות מהתפריט, אבל אז הציע לנו המלצר את הספיישלים מהמעשנה החדשה שסנדרו בנה (ושכחתי לצלם). לכן הזמנו מהמעשנה מנה של 300 גרם בשרים (120) ומנת טיבון טלה (120).

הבשרים היו מצויינים. עסיסיים, עם טעמי עשן לא מעיקים מדי, תיבול עדין ונכון שלא גבר על טעם הבשר. מנת הבשרים היתה מאוזנת מבחינת סוגי הבשר, והכילה נתחים שמנים לצד נתחים רזים.

לצד הבשר הוגשו פולנטה מצויינת ורכה שלא יכולתי להפסיק לאכול, למרות שהיה שם בשר מצויין (מכורה לפחמימות, אמרנו?) וסלט ירקות (כי צריך גם משהו בריא).

 

ליווינו את הארוחה בבקבוק לקרימה (120). בלנד אדום המורכב מ- 45% ענבי סנג'ובזה, 45% ענבי סירה ו10% ענבי קברנה פרנק. ליין חומציות מאוזנת, וטעמים של פירות יער. הוא התאים מאד לבשרים שאכלנו.

 

קינחנו בעוגת שוקולד ללא קמח (שלא חוייבנו עליה בגלל החברה שמכירה את היקב ובעליו). אני מכירה עוגות ללא קמח, אבל מעולם לא פגשתי עוגה במרקם כזה. היה לעוגה מרקם של עוגה רגילה, והייתי בטוחה שהיא מכילה קמח שקדים או גורם מייצב אחר, אבל אירית שמכינה את הקינוחים, הסבירה שאין בה שום קמח. העוגה היתה מצויינת, לא מתוקה מדי, ומאד שוקולדית.

סיום ראוי לארוחה טובה מאד

 

בסופי השבוע הקרובים נערך פסטיבל האוכל הכפרי של מטה יהודה. היקב פתוח לביקורים בימי חמישי ובסופי השבוע, וכדאי לתאם מראש ביקור ולהזמין שולחן במסעדה.