פורום ביקורת מסעדות
נושא: שלוש המוסקטריות בבר א וין  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 21/05/2017 | 09:03
585
אנחנו שלוש חברות - 2 בארץ ואחת בברזיל. בכל פעם שהברזילאית מגיעה לביקור, אנחנו נפגשות לפחות לארוחה אחת במסעדה לפי בחירת הברזילאית.
 
הפעם חגגנו את הולדת נכדתה של הברזילאית, והיא בחרה בבראנץ' בבר א וין. האוכל  לא מסובך יותר מדי, קרוב ככל האפשר לביסטרו צרפתי. לא היינו צריכות יותר מזה, כדי להנות מארוחה מצויינת, והרבה אהבה של חברות.
 
התחלנו בגוז'ר דה בורגון (26) שהיה מוצלח כמו תמיד. שלושתנו מכורות לפחממות, והבטחתי להן שיהנו מהמנה. השתיים נהנו עד כדי כך, שנשבעו שינסו להכין גוז'רים לכבוד שבועות, ויתנו לי ביס.
 
המשכנו בחצי קילו מולים מרנייר עם צ'יפס (72) שלוו בלחם של אדון שיפון (26) - המולים היו עשויות כראוי, כולן היו פתוחות, ורוטב הקלאסי נספג היטב בלחם. לא השארנו ממנו זכר. אוכל פשוט, עשוי כראוי.
 
לכבוד החגיגה קיבלנו מנת סשימי טונה ממיוחדי היום - ארבע או חמש פרוסות דג טרי, ועליהן הונח סלט קטן של אפונה טריה, אספרגוס, פלפל אדום קצוץ דק ווינגרט עדין עדין. שילוב נהדר לטעמנו. הירקות נחלטו לזמן קצר מאד (אם בכלל), היו פריכים ורעננים והיוו ניגוד לשמנוניות של הטונה.
 
היות שחלקנו בינינו את המנות, התחשק לנו לאכול עוד משהו, והשף המליץ על קרפ הבית, אמנטל שינקן וביצה (51). הקרפ היה קום איל פו - במרכזו ביצה כתומה עשויה בדיוק במידה הנכונה. שברנו אותה וטבלנו את הקרפ בתוכה.  
 
אחרי אספרסו לכל אחת, היינו מוכנות לקינוח. הברזילאית רצתה אי צף (28), ואני המלצתי על הטארט ננטז (34), אז הזמנו את שני הקינוחים. לכבוד החגיגה, המלצרית שלחה לנו גם קרפ פטיסייר וגראנד מרינייר על חשבון הבית.
 
מיותר לציין שלא סיימנו את הקינוחים, נכון?
האי הצף הקלאסי, היה הקינוח המועדף על-ידי השתיים (אולי מפני שהוא קליל וממלא פחות מאשר עוגה וקרפ). הקרפ היה חביב, אבל הייתי מוותרת בקלות על הפטיסייר, ואוכלת קרפ סוזט קלאסי במקומו. הטארט היה מצויין כמו תמיד.
 
ליווינו את הארוחה בקנקן סנגריה (96) מצויינת ומרעננת (למרות כמות האלכוהול).
 
לאורך כל הארוחה, מזגו לנו מים, פינו צלחות ריקות, לקחו מפיות מלוכלות והניחו מגבונים ומפיות נקיות. השירות, ככלל, היה מצויין.
 
השבוע אנחנו נוסעות לטייל קצת, וביום שני הבא נפגשות שוב לארוחת צהריים. שלוש המוסקטריות יכו שנית