הפתיח: אחרי זמן רב של עריגה לברולה פורצ'יני ( עקב פיצרוי הי"ד) סרתי עם חבר לשוק היקרים הנמצא בנמל תל אביב. 

בקומתו השנייה, כך אומרים, שוכן לו ברולה פורצ'יני מופלא.

היו גם דיבורים על עוגת גבינה שיחוקית.

 

המשימה: לאכול טוב מאוד ולשבוע בסביבות 200 ש"ח לקרקפת.

 

המקום: מסעדה חביבה אך קצת רועשת. נוף לים הדי מג'ויף של תל אביב.

 

השירות: מעולה ולא פלצני. הופתעתי לטובה. 

 

המנות:

 

ברולה פורצ'יני- כצעקתה. אחת המנות הטובות בארץ ובעולם. שיחוק אדיר. משוש תבל ובנותיו. 

 

טונה טרייה עם ירקות כבושים, יוזו וווסאבי-  מנה קטנה ומעוצבת. טעימה ומיוחדת אבל לא מפילה. קטנה.

 

לחם- לא הוגש לנו אוטומטית אבל הגיע מהר אחרי ששאלתי לשלומו. זה טוב, כי אני נוהג לירוק בפרצופם של מסעדנים הדורשים כסף על לחם.  שלושה סוגים- רגיל, מלא ובריושי כזה, מוגש עם רסק עגבניות ושמן זית. בריוש תענוג וכל השאר גם סבבה. טוב לניגוב הרטבים.

 

פיצה קרבונרה עם בייקון ושמן כמהין-  גודל צנוע ודקיקות מעשה אמן. מנה להתענג עליה. פאונד פור פאונד זו הפיצה המענגת בארץ. 

 

מחבת פירות ים עם שרימפס קריסטל, קלמרי ורביולי קוקי סן ז'אק - מנה עיקרית יחידהשהוזמנה מהמיוחדים. מחיר די מבהיל (164 ש"ח נדמה לי). רוטב פלפלי מצויין. שרימפסים טובים למדי אך קלמרי חיוור. הקוקי לא הורגש. סך הכול טעים ולא קמצני, אבל גם לא נדיב במיוחד.  קשה לעכל כשמשווים לתמורה שמקבלים במדינות השוכנות לחוף ים.

 

עוגת הגבינה המהוללת-  בסדר כזה.

היפה היא? כן! המקורית היא? אכן! המדהימה היא? לצערי לא.  

הגימיק יפה והכול, אבל  הטעם לא מדהים, אין אחידות בטמפרטורה (כמה שיותר קר, יותר טוב) וגם הכמות די זעומה. אכלתי בחיי מאות קינוחים טובים יותר.

 

חשבון: 398 ש"ח. בינגו.

 

סיכום: מסעדה טובה לביקור הדוד העשיר מאמריקה. לצערי יש לי דוד רק בקיבוץ. 

נותנת פייט למסעדות עילית בכל עיר מרכזית. צריך לשמור את המתכון של הברולה פורצ'יני בקפסולת זמן. 

 

דיסמיסד!