הנה מה שכתבתי כרגע בפייס, בעקבות ארוחת
ערב זוגית שחוינו הערב:

מאיר אדוני במיטבו, עם תפריט חדש, יצירתי , רב טעמים, אבל מאופק והדוק כראוי למי שמכיר בכיבוד מקומם של מרכיבי האוכל הים תיכוני ישראלי מזרחי. שאפו שאפו שאפו.

אכלנו ארוחה מלאה, פתיחים, ראשונות, קינוחים ושתיה.
חוץ מה קובנה הבלתי ניתנת לעקיפה (אל דאגה
למי ששומר ולא נכנע - יש מבחר לחם נאה ממאפיית
השותף), הכל חדש ושונה - דומה.
שונה : מאיר מאופק בבחירת המרכיבים של כל מנה, את זה תראו
כבר בעיון בתפריט, מהודק - פזל מושלם של טעמים
בכל מנה. הרבה מחשבה, הושמה גם בצלחות הנאה.
ודומה: חומרים של המטבח הישראלי וגם, כתפאורה
, מוסיקה מרוקאית עכשווית  כזו שמתנגנת הרבה
בצרפת.
לציין מנות מנצחות? לא יודע להצביע. כל שאכלתי
היה לעילא ולעילא. בחיי.
אבל, פילה הטלה שכזה היה מאכל מלכים. ממש כך.
בסופו של יום, תל אביב, אחוזת אלנבי וכפר רות
הפסידו לטובת התפוח הגדול.
הקהל כאן, פחות נשכני ופחות ציני מקבל את נור
ב כ ב ו ד  הראוי. הם יודעים מה טוב ועליהם קשה
לעבוד בעיניים.
המסעדה מלאה מלאה. חודש מראש.
תכננו, על כן את בואכם מראש.
במשפט סיום: זהו מטבח של אדוני בוגר, שקול
אך יצירתי כבעבר.