יום לפני עזיבתי לא הייתה בי הרבה התלבטות היכן ארצה לסעוד. מצאתי את השותף האידיאלי, חבר ארה"בי הנשוי לבוכרית
ושמנו פעמינו לאזור לא מאוד מוכר אך מרתק של העיר.
פתחנו במרק דושפרה המוכר לי ומרק לגמן(?) שלא הכרתי, שניהם טעימים מאוד. לא הבטיחו לי חמוציות במרק הדושפרה ואכן לא היו.
הדושפרה הוא מרק עם מין וון-טונים ממולאים בשר והלגמן מרק בשר עם בשר כבש, ירקות ואיטריות תוצרת בית.
בבצקים הממולאים בבשר כבש ובצל היו מנטו מאודה, משהו מטוגן ומשהו אפוי. לא ניסיתי לזכור את השמות.
מהמנטו המצויינים לקחנו רביעיה ומהשאר צמד מכל אחד. גם המטוגנים היו מצויינים ואם להודות על האמת
לא נרשמו תלונות גם על האפויים אלא אם המון בשר נחשב לתלונה.
למרבה תמיהתי גולת הכותרת היו צמד שיפודי כבד עגל. אני בכלל לא אוהב כבד בקר אך הזמנו כי הומלצו לי
וזה היה ממש בצדק.
לכל נתח כבד הוצמדה פיסת שומן כך שלוורידים זה לא ממש מועיל אבל זו בעיה שלהם. פשוט נפלא.
יחד עם סלט ירקות, בקבוק קולה משפחתי וקנקן תה ירוק גרדה הארוחה את 200 הש"ח מלמעלה.
