במרכז הרחוב - שני מרכולים מלאי כל טוב. כדאי לבוא עם רשימה ואז גם לראות מה עוד נראה מעניין (או זכור ממתכון שקראתם). מאז ששבתי נהנינו מאטריות קוריאניות חריפות ומאוקונומיאקי כהלכתו.

שאלתי את הקופאית היכן לסעוד והיא שלחה אותי לרחוב צדדי - שם היא נוהגת לאכול. בחרתי ב young cheng. המסעדה נצפו מעט זרים אך קשה לי לומר שזה הדים סאם המשובח ביותר שטעמתי. בכל זאת נהניתי מהמטעמים החביבים עלי: צ'אנג פן (גלילי בצק אורז), אורז מאודה בעלי לוטוס והאר קאו. בשולחנות ליד נצפו מטעמים כמו קערות גדולות עם סרטנים מוקפצים ברוטב חריף...בהחלט אחזור אם לשם ואם לאחת המסעדות הדומות באותו הרחוב.

בערב אחר החלטתי לספק את געגועי לקיצונה אודון - מרק עם אטריות אודון וטופו מטוגן שבושל ברוטב סויה וסוכר. בארץ מגישים את הטופו הזה מוכן מקופשת שימורים, וזה דומה לפטריות משומרות - כלומר לא קשור למקור. בקויה באר משתמשים בטופו שמיוצר בבריטניה ומכינים אותו ברוטב בעצמם. זו הארוחה שממנה נהניתי הכי הרבה בביקור.