רוני פול הוא שחקן ותיק במגרש החומוס בתל אביב. הסניף שלו ברח' אילת מפורסם ובימי שישי קשה להשיג שם שולחן.
לאחרונה הוא התרחב ופתח חומוסיה בבת ים, ברח' אנילביץ במרכז העיר.
בסניף המקורי ברח' אילת הייתי מספר פעמים, ומה שזכור לי הוא שהחומוס שם לא היה באמת חומוס אלא טחינה. המראה הוא כשל טחינה, המרקם הוא של טחינה, הטעם של טחינה. אמנם טעים, אבל זה לא חומוס.
ערכתי ביקור במקום לפני כמה שבועות.
גם כאן הזמנתי מנה של חומוס גרגירים. גם כאן רוני פול שמר על עקביות. בדומה למנה שאכלתי בסניף בתל אביב, גם כאן מה שקיבלתי היה טחינה. המשחה היתה לבנה כסיד, וניגוב אחד הספיק כדי להבהיר לי שמדובר למעשה בטחינה. אני לא יודע כמה גרגירי חומוס היה שם אם בכלל, אבל מבחינת הטעם לא היה להם זכר. יחד עם זאת, הטחינה היתה נפלאה, בעלת טעם עמוק מאוד. היא מזכירה את הטחינה הפנטסטית שאכלתי לפני כמה חודשים במסעדת עימאד מנצרת.
בשורה התחתונה , מי שבא לו טחינה טובה שילך לרוני פול. מי שרוצה לנגב חומוס, יאלץ ללכת למקום אחר.
