בדרך חזרה מקמפינג עם הילדים החלטנו שאנחנו מתעצלים לבשל ועצרנו במומה. חיפוש בפורום העלה ביקורות עתיקות ופושרות למדי, אבל החלטנו לקחת סיכון מחושב.

הילדים הזמינו המבורגרים, אך אבוי נכשלתי בחינוכם והם הזמינו well done, מה שהקשה עליי להעריך את איכות הבשר. הם נהנו מאוד וגם הצ'יפס שלצד המנה היה נחמד ביותר, פריך וזהוב כמו שצריך.

אני הזמנתי שתי מנות ראשונות. האחת - קציצות גבינה, שלמעשה כלל לא היו קציצות אלא גבינת עזים מטוגנת בציפוי כלשהו, ברוטב עגבניות פיקנטי מעט. סהכ מנה לא רעה, חבל שהתיאור לא מדייק איתה.

המנה השנייה הייתה שרימפס ברוטב עגבניות. כנהוג בארץ השרימפס הוגש עם קליפת הזנב ברוטב (שונאת את המנהג הזה, מאוד מלכלך, ולא, אף פעם אני לא מצליחה להוריד את הקליפה ללא שימוש בידיים). חוץ מזה השרימפס היה עשוי במידה והרוטב היה טעים מאוד ועדין, כמו שאני אוהבת.

האיש הזמין לראשונה כרובית אפויה שהייתה קצת עייפה ואפויה מדי, והיה עליה קצת פחות מדי מהגבינה הצהובה שהובטחה בתפריט ושקיווינו שתגרום לילדים לאכול ממנה.  לעיקרית - שווארמה פרגיות על חציל, שום דבר לכתוב עליו הביתה מה שנקרא, החציל היה טיפה מר, השווארמה הייתה בסדר לטעמו, לטעמי הייתה קצת עשויה מדי.

השירות היה בסדר גמור, ישבנו בחוץ כי הבפנים למרות שהיה ממוזג לא נראה מושך עקב עומס של סועדים.

התמחור היה סביר 30-40 שח לראשונות הצמחוניות, 40 ומשהו לשרימפס, לא זוכרת את המחיר של העיקריות, ארבל סהכ רגיל למחוזותינו - סטייק ב128 נדמה לי למשל.

המיקום נחמד פלוס - ברפת המשוחזרת של הקיבוץ, העיצוב של המסעדה מתכתב עם הרפת ההיסטורית.

בקיצור - לא שווה נסיעה מיוחדת, כן אופציה לעצירה בדרך