פורום ביקורת מסעדות
נושא: קפיצה קטנה לאוזריה, תל אביב  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 05/08/2017 | 18:50
3
323
כבר אמרתי פה שהמילים השנואות עליי במסעדנות הישראלית הן "חלוקה" ו"שרינג" - שפה מכובסת למשפט "אפילו המנות הגדולות שלנו לא יוכלו להשביע אדם אחד" ולאחיו "המחירים נראים סבירים, עד שתראו את גודל המנות ותבינו כמה צריך מהן כדי לשבוע".

אבל איכשהו באוזריה זה עבד. אולי כי גם בחום הזה קשה לי לאכול הרבה, כך ששבעתי מהר (בחורף הכמות הזו לא היתה מספקת אותי), לפני שהחשבון הרקיע שחקים, וגם כי האוכל היה באמת טעים מאוד.

2 אוכלות כל וצמחונית. לקחנו ביחד מנת לחם, קרפצ'יו חציל, כרובית וארטישוק בגריל על קרם תירס ופרמזן.
עליי לומר שלדעתי מנת הלחם צריכה להיות חינם. מדובר במעין ג'בטה חמה, עם שמן זית מתובל בעלה גפן קצוץ. נחמד, וגם צריך למנות לחם כלשהו כדי לנגב, אבל אני באמת לא מבינה למה לתמחר את זה ב-18 שקל.

הקרפצ'יו חציל היה פנטסטי, ממש מענג. כנ"ל הארטישוק. בקיץ אני אוכלת בעיקר מנות על טהרת הירקות, כי בא לי משהו קליל יותר, ושתיהן היו נפלאות, והצלחת נוגבה עד להברקתה. גם הכרובית היתה טעימה.

כמנה גדולה יותר חלקתי עם אוכלת הבשר הנוספת את המוסקה המפורסמת והמהוללת של המקום. אודה שמאוד התלבטתי בינה לבין הפסטה השחורה, כי אני מאוד מתגעגעת לפסטה השחורה הנהדרת שאכלתי בספרד, אבל בארץ התמחור שלה לרוב מופרך בטירוף (כולה בצק עם דיו, שעולה מעט). מה שהיטה את הכף לטובת המוסקה היו הביקורות המהללות, והחשש שלי מהשילוב של הפסטה השחורה עם סרדינים, שפחות עושים לי את זה. בעיניי פסטה שחורה טובה באמת לא צריכה יותר מדי תוספות שמשתלטות על טעמיה.
בכל אופן, המוסקה היתה טעימה אבל... התקשתה להתעלות לרמה של קודמותיה. אולי ציפיתי ליותר. הארטישוק הירושלמי לא היה מורגש מספיק בעיניי, והיה צריך להיות טיפה יותר רך. טעים, אבל לא משהו מרגש.

השתיים האחרות חלקו מנה טבעונית של ריזוטו עם "נקניקיית" פטריות, שעליה החלטתי לוותר (לא נראתה אטרקטיבית לטעמי וכאמור לא הייתי רעבה במיוחד). טעימה קטנה מהריזוטו הראתה שבחרתי נכון... המנה החלשה ביותר. גם לא מעט ממנה נשאר בצלחת.

מטעמי חום העדפנו לחפש גלידריה לקינוח.

בגדול - היה טעים, לפרקים ממש נפלא, ואני אשמח לטעום עוד למרות חוסר חיבתי לתמחורי מסעדות מזן החלוקה. עם תיאבוני המופחת בקיץ זה עוד הגיוני. הייתי גם שמחה לווליום טיפה נמוך יותר של המוזיקה (המוצלחת והכיפית, יש לומר) כדי שיהיה אפשר לדבר בלי הרמת קול. השירות היה סבבה, ובישראל לצערי זה לא מובן מאליו.