אחרי שבשעות השקיעה טבלנו רגלינו במי הכנרת החלטנו ספונטנית לנסוע לטבריה, עיר בה שנינו לא היינו המון שנים. לצערנו, הסתובבנו קצת בטיילת וגילינו מהר מאד שמסתבר שלא הפסדנו כלום....

היה כבר יחסית מאוחר וחיפשנו מקום לאכול ארוחה קלה. בתמימותנו הרבה נכנסנו למלון הסקוטי ושאלנו אם יש להם לובי או בית קפה בהם ניתן לסעוד ונענינו בשלילה. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו במקום שנקרא הדקס.

 

מדובר במסעדת גריל כשרה ששוכנת על דק גדול מאד. בפתחה נמצא טאבון ענק ובליבה בר. כשנכנסנו בסביבות תשע וחצי המסעדה היתה בתפוסה נמוכה והיו שולחנות ספורים מאויישים, חלקם עם תיירים וחלקם עם ישראלים.

אף אחד לא ניגש אלינו כשנכנסנו ולכן עצמאית בחרנו שולחן והתיישבנו. למרות שהיו אנשי צוות מסביב, חיכינו לא מעט זמן אבל בסוף ניגש אלינו מלצר ולקח את ההזמנה שלנו.

 

 

מכיוון שלא היינו מאד רעבים חלקנו שלוש מנות –

פוקצ'ה שהיתה הכי סתמית במובן השלילי של המילה. כשהיא היתה חמה מהטאבון עוד היה בה משהו מנחם, אבל כשקצת התקררה היא לא היתה יותר מסתם לחם שטוח ומעט תפל. המחיר היה בסביבות 30ש"ח - מוגזם לחלוטין ובטח לא מוצדק.

חומוס הזמין הדוק שמשום מה התחשק לו פתאום. ובכן, החומוס היה סביר מינוס. לא חומוס שיש משהו מיוחד לכתוב עליו, גם כאן התיאור המתאים הוא - סתמי לחלוטין, מה גם שפיזרו על חלקים ממנו כמון בכמות רבה מדי.

סלט פטריות טריות היה לעומת זאת הפתעה מוצלחת: פרוסות פטריות, בצל סגול, קשיו קלוי וזיתים ברוטב מצויין. סלט רענן מאד וטעים מאד.

את השתיה הקרה שהזמנו ביחד עם המנות קיבלנו בערך עשר דקות אחרי האוכל ואחרי שהזכרנו שאנחנו מחכים לה. חובבנות לשמה.
 
סיימנו לאכול וכבר היינו עייפים. ניסינו שוב ושוב לפנות לאחד המלצרים(שלנו נעלם) ולבקש חשבון אבל אף אחד לא טרח לגשת אלינו. אחרי 20 דקות הופיע פתאום המלצר ששרת אותנו והואיל להתייחס לנפנופי הידיים שלנו. ציינו בפניו שאנחנו עייפים ומחפשים אותו כבר הרבה זמן ואנחנו מבקשים לקבל את החשבון כמה שיותר מהר. לנגד עינינו המשתאות במשך עשר דקות ראינו אותו מפנה כלים משולחן אחר ועורך אותו מחדש, מביא סכו"ם לאחת העמדות, מדבר עם מלצרים אחרים וכולי. הוא עשה הכל מלבד לגשת שניה לקופה ולהביא לנו חשבון. אחרי עשר דקות(30 דקות מהרגע בו ניסינו לבקש חשבון) קמנו וצעדנו לקופה לצידה עמד מנהל. כשהתלוננו הוא שאל היכן ישבנו ובזאת סיים. לא התנצל או ניסה להסביר. הדוק שילם 138ש"ח על הארוחה המיותרת הזו והשאיר תשר במוזמן לצד הקופה. אני לקחתי את הכסף של התשר  ובקול רם אמרתי שמי שמזלזל כך במתן שירות ללקוחות לא מגיע לו תשר. לא זוכרת מתי נהגתי כך, אבל הגישה של המנהל עצבנה אותי והיתה הקש ששבר גב את הגמל מבחינתי. לא הייתי מוכנה להשאיר תשר.

בקיצור, אוכל בינוני לחלוטין, מחירים בחלקם מופרכים, ושירות מהגרועים שיש.