מאז פתיחת אברטו בגדרה לפני מספר חודשים יצא לי להיות בה 3 פעמים, ולראות את ההתפתחות שלה. בקיצור אציין שחרף אתגרים של מסעדה חדשה בתחומי השירות, האחידות וגם הגיון בתמחיר באיזורים מסויימים, ניכר שמבחינה קולינרית יש באברטו יכולות גבוהות מאד, יצירתיות לא מעטה ובעיקר אהבה אמיתית לתחום. לדעתי עם עוד קצת ניסיון וזמן, אברטו תקבל מקום מכובד יותר ברשימת המקומות המבטיחים / נחשבים / מעניינים - בטח בהתחשב בכך שמדובר במסעדה בגדרה.

 

המסעדה ממוקמת במה שאמור להיות בעתיד מלון בוטיק, וניכר בה שהושקע בה המון - קודם כל מדובר במסעדה די גדולה, ובנוסף לכך יש סביבה חללים נוספים רבים - לאונג' קטן, בר חביב, חדר פרטי וכד' והיא מעוצבות ביד כבדה. הכניסה למסעדה מעוררת מיד על דיסוננס משמעותי ביחס לסביבה של שכונת מגורים שקטה בגדרה, ומרזמת על ניסיון ליצר אווירת חו"ל, אך בהצלחה חלקית. עדין יש פספוסים קטנים שמסייעים לחזור לקרקע המציאות, כדוגמת החדר הפרטי שכרגע נראה קצת כמו משרד או חדר מורים שעבר שדרוג קוסמטי קל.

 

הצוות שעובד במסעדה ידידותי מאד ואנרגטי, ונראה שכל המלצרים / ברמנים / מנהלי משמרת נהנים מאד מהעבודה, וחשוב להם מאד שכל לקוח יהנה. אולם, ההתנהלות היא לעיתים מבולבלת ולא רציפה, כך שנראה שיש עוד מקום להשתפר.

 

האוכל מהנה ומשמח מאד, ונע בין השגרתי אך מבוצע היטב למעניין ויצירתי. כרגע אין קו אחיד וברור - מנות בהשפעה אסיאתית, דרום אמריקאית, מרוקאית, ים-תיכונית בערבוביה גדולה. אמנם זאת "מסעדת שף" אבל עוד רואים תהליך של ניסוי וטעיה ולטעמי התפריט הנוכחי יעבור עוד גלגולים. היום אפשר למצוא שם יצירות מופת אסטטיות בהשפעות המטבח המולקולרי לצד גיבובים לא ברורים (אך טעימים). מנות פשוטות וקטנות במחירים גבוהים, לצד מנות מדהימות ויחודיות בVFM טוב מאד ועוד. בכל ניכר ללא ספק שימוש בחומרי גלם מצויינים והקפדה על הפרטים בתכנון הטעמים ושילוביהם, ומעל לכל כשרון אמיתי של השף וצווותו.

 

בראשונות

 

רול ויאטנמי (67 ש"ח) - מנה מדהימה שהייתה יכולה בקלות להיות מוגשת במסעדה כמו טאיזו. דפי אורז במילוי סלט פפיה וסלמון נא. מלאכת מחשבת של הגשה עם עושר של צבעים וטעמים אסיאתים מתפרצים בכל ביס. 

 

סשימי של אביב (67 ש"ח) - מנה ים תיכונית מצויינת עם דג ים (אכלתי גם עם מוסר וגם עם לברק), יוגורט, שאלוט, זוקיני צלוי ועוד.

 

באבא גנוש (49 ש"ח) -  מבוצעת באופן מושלם ובאסטטיקה יחודיות. אולם, אם אני הייתי השף או הבעלים הייתי אומר לעצמי שבמסעדת שף עם שאיפות כה גבוהות, אין מקום לעוד מנה של חציל בטחינה, טובה כלל שתהיה.

 

 

סלט קפרזה - להבדיל מהחציל, כאן חומרי הגלם כל כך טובים, והסלט כל כך יוצא דופן שאני יכול להבין למה השף בחר להכניס אותו לתפריט, ולמה שמישהו יבוא לאברטו כדי לאכול סלט.

 

אכלתי עוד מנות ראשונות טובות, כשהבולטת בניהן הייתה טרטר טונה אדומה עם מנגו וצ'ילי שהייתה יוצאת דופן אך תומחרה ב-75 ש"ח מעט מוגזמים לדעתי.

הלחם שמוגש (תמורת תשלום) לעומת זאת אינו עומד ברף של שאר המנות. 

 

בעיקריות:

לזניה דג ים (89 ש"ח) היא מנה מופלאה שאשמח לאכול שוב ושוב - מעט מורכבת מידי להיקרא לזניה, וכוללת עלי פסטה טריים עם תבשיל תרד בעל טעמים עמוקים, קציפת פרמזן (שהיא בעצם רוטב סמיך ומלא מלא טעם) ודג צלוי שמתחבא בין כל הטוב הזה. התיאור בכתב עושה עוול, וזאת מבחינתי המנה שמדגימה בצורה הטובה ביותר את העובדה שאכן יש בשורה במטבח של אברטו.

 

סלמון וריזוטו (125 ש"ח) - סלמון צלוי בגריל פחמים (כל מה שיוצא מהגריל הזה וטעמתי ממנו היה מצויין). הדג איכותי וכך גם הצלייה, והוא יושב על ריזוטו פטריות עשוי כהלכה. מנה טעימה וגדולה  אבל אין בה שום בשורה, וענן קצף שמוגש על עור הדג מרגיש לי מעט כמו להטוט מיותר.

 

פסטה פרימוורה (77 ש"ח) - פסטה עבודות יד עשירה בחלמונים עם שלל ירקות צלויים (עגבניות, זוקיני, ארטישוק ועוד) וביצה עלומה. אחלה מנה לחובבי הז'אנר.

 

לא טעמתי ממנות הבשר הרבות שבתפריט אבל אלו שאכלו איתי נהנהו מאד. בגזרת הקינוחים המצטיין הוא "נקמות של שוקולד" (45 ש"ח) שמוכתר על-ידי  כקינוח השוקולד שהכי מתחשק לי לאכול כרגע: עוגת נמסיס כבדה ומנחמת, קרמל מלוח, קציפת מרשמלו צלוייה, גלידת שמנת ופירורי קרמבל קפה. יפה וטעים בדיוק כמו ששילוב נכון של כל הנ"ל יכול להיות.

תפריט היין מאד מגוון וכולל אופציות ברמות מחיר רבות מאד.

 

בשורה התחתונה אני ממליץ בחום לקפוץ לגדרה ולהתמקד בכך שבאברטו פשוט יודעים לעשות אוכל טעים מאד ובמובנים רבים המסעדה והצוות שלה צעירים מאד ועושים את מלאכתם באהבה והנאה. עם הזמן, ובעיקר עם השתפשפות רבה יותר של המלצרים, לדעתי היא תתייצב להיות מסעדה שתסומן כמקורית וחדשנית ותכנס למועדון מצומצם מאד של מסעדות שמספקות חוויה יוצא דופן.