לאחר סיור בעיר בראשוב, חיפשנו מקום נחמד לארוחת צהרים. הפעם הלכנו לפי העיניים ולא לפי הרשימות (פלוס בדיקה בגוגל כדי לא ליפול על איזו מלכודת טריביאלית), ובחרנו במסעדה קטנה שנחבאה ברחוב צדדי, Bistro de l’Arte. תפריט לא גדול, שרשום עליו "המיוחדים שלנו", עם לא מעט אופציות שנראו מעניינות.
לקטנה – קרפ ממולא בראגו בקר (28) שעובר טיגון עמוק ומצופה בפירורי לחם, מוגש עם רוטב עגבניות ושמנת חמוצה בצד. הקרפ עצמו, יאממי. לא יודע איך הם עושים את זה טכנית בלי שזה יתפרק. הטעם הזכיר קצת לזניה בשרית. על התפריט היה מצויין שמדובר במתכון מקומי. זה היה מקורי ומוצלח מאד. על השמנת החמוצה הקטנה העדיפה לוותר. ממה שאני טעמתי – טעות שלה. לטבול כל ביס בקצת שמנת ממש "הקפיץ" את המאכל והוסיף משהו מעבר. כך או כך – מנה מוצלחת מאד.
המנה שלי – נקניקיות בקר מעושנות (21) בקרם פולנטה עם קצת "נגיעות" של עגבניה. כל המוטיבים של המנות הקלאסיות נכנסו גם למנה הזו, אבל בגלל ה"קרמיות" של הפולנטה זה הפך להיות משהו אחר לגמרי, מעודן יותר. ממש ממש אהבתי.
לאישה - נתחי בקר עם גראטן תפוחי אדמה בשמנת. זו היתה המנה הכי קרובה למנות הקלאסיות, אבל "רגועה" יותר. התפוחי אדמה "עשו" לדעתי את המנה.
במקום הכירו לנו את הצ'וק, בירה בהירה מקומית, שפגשנו גם במקומות נוספים.
המנות לא ענקיות, אבל לתיאבון סביר הן מספיקות. המחיר ממש מגוחך והארוחה היתה מוצלחת ממש. מאד אהבתי את היכולת שלהם לקחת את המנות הקלאסיות ולתת להם את הטאץ' העדכני כך שהמקור נמצא שם אבל בצורה הרבה יותר מעודנת.
לקטנה – קרפ ממולא בראגו בקר (28) שעובר טיגון עמוק ומצופה בפירורי לחם, מוגש עם רוטב עגבניות ושמנת חמוצה בצד. הקרפ עצמו, יאממי. לא יודע איך הם עושים את זה טכנית בלי שזה יתפרק. הטעם הזכיר קצת לזניה בשרית. על התפריט היה מצויין שמדובר במתכון מקומי. זה היה מקורי ומוצלח מאד. על השמנת החמוצה הקטנה העדיפה לוותר. ממה שאני טעמתי – טעות שלה. לטבול כל ביס בקצת שמנת ממש "הקפיץ" את המאכל והוסיף משהו מעבר. כך או כך – מנה מוצלחת מאד.
המנה שלי – נקניקיות בקר מעושנות (21) בקרם פולנטה עם קצת "נגיעות" של עגבניה. כל המוטיבים של המנות הקלאסיות נכנסו גם למנה הזו, אבל בגלל ה"קרמיות" של הפולנטה זה הפך להיות משהו אחר לגמרי, מעודן יותר. ממש ממש אהבתי.
לאישה - נתחי בקר עם גראטן תפוחי אדמה בשמנת. זו היתה המנה הכי קרובה למנות הקלאסיות, אבל "רגועה" יותר. התפוחי אדמה "עשו" לדעתי את המנה.
במקום הכירו לנו את הצ'וק, בירה בהירה מקומית, שפגשנו גם במקומות נוספים.
המנות לא ענקיות, אבל לתיאבון סביר הן מספיקות. המחיר ממש מגוחך והארוחה היתה מוצלחת ממש. מאד אהבתי את היכולת שלהם לקחת את המנות הקלאסיות ולתת להם את הטאץ' העדכני כך שהמקור נמצא שם אבל בצורה הרבה יותר מעודנת.
ביג לייק.
