בביום חמישי הוזמנו למסיבה של חברים בבר השכונתי שלנו 223. האמת שזה הבר הקבוע והקוקטיילים שם מצויינים. אני בדרך כלל לוקחת נוט א פליפ או את הספייסי אפל מרטיני כי אלה המתוקים יותר שלהם, הפעם ניסיתי משהו מהתפריט החדש, קוקטייל עם אצות חריפות. Not a shrub והוא חריף מאוד באופן מפתיע, אבל גם מתוק ומעניין. אין לו טעם של ים או אצות. לקחנו גם המבורגר, שני מיני המבורגרים עם גבינה והומפרייז מטורפים ומושחתים. בדרך כלל אנחנו באים להאפי האוור ויושבים לדבר עם הברמנים הנחמדים שלהם על הבר אבל בגלל המסיבה היינו קבוצה וישבנו בחוץ. השירות על הבר מקסים, השירות בחמישי היה נורא. הביאו לנו הכל אחרי המווון זמן, לתפוס מלצר היה בלתי אפשרי, טעו בהרבה הזמנות כולל הפתעה של צ׳יקן בורגר שהופיע במקום ההמבורגר, וחיוב לא נכון של כרטיסי האשראי בסוף הערב שגרמה לנו להתחשבן בינינו כדי לא להתעסק איתם יותר... אז זה עדיין הפייבוריט שלי, אבל לא לקבוצות.
ביום שישי הלכנו לזוזוברה לארוחה משפחתית, התחלת חגיגות יומולדת לאחותי. האמת שהציפיות שלי היו נמוכות מההתחלה, שמעתי דברים לא טובים ובאופן כללי האסייתיות המעולות בתל אביב העלו את הרף לדעתי בשנים האחרונות. רוב המנות היו בסדר, לראשונות לקחנו סלט פפאיה ושני סוגי אגרול, האגרולים היו נחמדים וסתמיים, מלווים ברטבים תעשייתיים ומתוקים בטירוף, סלט הפפאיה היה בינוני ומטה והרגיש לא טרי. מהעיקריות שטעמתי הקמבודית הייתה מאכזבת כי כל מה שהרגשנו היה חריף. וזהו. הפאד תאי היה אחד מהגרועים שנתקלתי בהם, טעם מטורף של שום שלא יצא לי מהפה עד סוף הארוחה, וראמן חסר טעם עם עוף מכובס שהיה נוראי. השירות היה מהיר מאוד, אבל לא יכולנו לדבר בכלל בגלל הרעש ומשפחות רשעניות מסביבנו הרסו קצת את האווירה. קינוח בבוזה שיפר את מצב הרוח, עם גלידה של שוקולד ים ופיסטוק שגם הוא מלוח.
גולת הכותרת הגיעה למחרת עם ארוחת הצהריים בגוז ודניאל. זוהי הפעם הראשונה שהיינו שם והגענו בעקבות ביקורות חיוביות. האווירה שם מאוד נעימה, ישבנו במרפסת עם נוף לגינה. לראשונות לקחנו רק לחם וסלט הבית ששמו כשם המסעדה, נחמד וקליל, אחד מהלחמים היה קצת לא אפוי עד הסוף אבל סהכ הם היו טובים. לעיקריות לקחנו שניצל וינאי שהיה מושלם, לא דק מדי עם פירורי לחם נהדרים ולא שמנוניים, פירה שנטחן בבלנדר או משהו דומה והיה חלק וטעים החליף את השפצלה שלא אהובים על אף אחד אצלנו. פילה לבן עטוף בביקון שגרם לי לשקול מחדש את היכולת לעשות פילה לבן כרך- עד עכשיו נתקלתי רק בכאלה במרקם של סנדל אבל זה היה רך ועסיסי. פפרדלה ראגו הייתה טעימה מאוד ועדינה למרות שטעם העגבניות היה טיפה חזק והשתלט על הבשר, אבל זו כבר העדפה אישית... היה דג שלא טעמתי אבל נאמר לי שהוא טוב. יהקינוחים גם הם היו נהדרים, עם קראק פאי שלא היה בדיוק קראק פאי אלא פאי דחוס של שקדים ביצים וסוכר מכוסה בשכבה דקה של שמנת חמוצה שהצליחה לשבור את המתיקות. שוקולד קפה היה קינוח קצת מבולבל, קצפת חמה שדמתה למרק שוקולד עם פטיפורים קטנים וטעימים, וקינוח ספיישל של עוגת גבינה עם תחתית שיבולת שועל שהתגלתה כעוגת קצפת יותר מעוגת גבינה, מתאים לחובבים של הסגנון...קיבלנו גם מתנה עוגייה עם גלידה לכבוד יום ההולדת. היא הייתה בינונית ולא מאוד טעימה. השירות היה מקסים והאוכל מאוד טעים. נחזור שוב בטוח,
