בשבת בצהרים נסעתי לבד לשוק האוכל המפורסם מעבר לתמזה.

נחתתי ישר על Kappacasein Dairy, מקום שזכה להמון באז ברשתות חברתיות בגלל גבינת הרקלט שהם ממיסים שם ישירות על תפוחי אדמה.

יש שתי אפשרויות בתפריט, טוסט גבינה עמוס ב3 סוגי גבינה (כולל רקלט. 6 פאוונד), או רק הגבינה המבעבעת על תפוחי האדמה. אתה צריך להחליט מראש לאיזה תור אתה עומד וגובים ממך תשלום כבר בתור. הייתי בערך חמישי בתור אבל חמש דקות אחרי כבר היה תור ארוך מאוד.

הטוסט גבינה כלל גם בצל ירוק והיה מושחת, אם להשתמש בקלישאה ומאוד טעים.

רציתי לנסות את Padella, המסעדה האיטלקית של פסטה טריה בתוך השוק. בכל רשימת מקומות מומלצים בלונדון ראיתי אזכור שלהם. התור היה סביר והייתי מפוצץ מהטוסט, אז החלטתי להסתובב קצת בשוק ולחזור עוד כמה דקות. עד שחזרתי התור היה, בהעדר מילה מתאימה יותר, מגוחך. בערך מאה איש בתור למסעדה עם אולי 20 מקומות.

המשכתי לשאר השוק, אבל בסביבות אחת היה מפוצץ בכל דוכן. ניסיתי סנדוויץ צ'וריסו מומלץ אצל Brindisa. בטיים אווט זה הוגדר כאחד הסנדוויצים הטעימים בלונדון. לי זה היה צ'וריסו סביר בסנדוויץ יבש. הוגש עם פלפלים קלויים, רוקט ושמן זית. בלי שום רוטב. 5.5 פאוונד לשתי נקניקיות.

חזרתי לפדלה, התור לא התקדם. המוח שלי כבר היה במוד פסטה ובאותה כתבה דובר גם על דוכן פסטה טריה בשוק בשם La Tua. ניסיתי. היה ברמה של פסטה בסטה בכרמל, וזו לא מחמאה בשום צורה.

מאוכזב קצת מהתורים העצומים והדוחק יצאתי החוצה לגלידריה (שוב, מומלצת) בפאתי השוק. הטעמים שניסיתי (אמרנה וEton Mess, קינוח בריטי על בסיס מרנג) היו שמנים מדי ובכמות עצומה.

השוק מאוד יפה והדוכנים נראים מעולה. לא הצלחתי בבחירות שלי למעט הטוסט, אבל לא הייתי פוסל את המקום. פשוט לא לבוא בסופשבוע אם אפשר.