בשישי הושק יין בלאק טוליפ 2015 של יקב טוליפ. בלאק טוליפ הוא בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו, המיושן במשך 20 חודשים בחביות עץ (בניגוד לבצירים קודמים שיושנו 24 חודשים).

 

לטעמנו הוא נגיש יותר מאחיו הבוגרים, יש בו משהו אלגנטי והוא מוכן לשתיה כבר עכשיו, למרות שיהנה גם ממנוחה של כמה שנים במקרר היינות.

 

אחרי ביקור משפחתי בקריות, החלטנו לנסוע למסעדת גרדן במושבה הגרמנית בחיפה, כי למטבח שלה נכנס עומאר עילוואן.

האיזור המה אנשים, וכל המסעדות ברחוב היו מלאות. נמצא לנו שולחן באיזור הלא מעשנים בחוץ (כי בפנים מעשנים נרגילות). המסעדה הנוכחית היא בעצם איחוד של שתי מסעדות סמוכות, כאשר הבעלים של גרדן הרחיבו את המסעדה הקיימת.

אחרי החגים הנוצרים מתכננים שם ארגון מחדש של החללים.

 

המתנו זמן די ממושך שיבואו לקבל מאתנו הזמנה, ורק לאחר שביקשתי ממי שנראה אחראי שידאג שייגש אלינו מישהו, ניגשה אלינו מלצרית.

 

הזמנו שתי מנות שהכרנו מעלה גפן ומנה "חדשה":

פאטיה סורייה (63) - מנה ותיקה שאכלנו פעמים רבות בעלה גפן.  נתחי פילה בקר בשמן זית וחמאה מזוגגת, על מצע גרגרי חומוס חמים וטחינה, קרעי פיתה קלויים. טעם החמאה המזוגגת בלט מאד ברוטב,  נתחי הבשר הקטנים היו טיפה יבשים לטעמי, אבל השלם היה גדול מסך חלקיו.

 

אחרי זמן די ארוך הוגשה לנו המנה השניה שהזמנו: קוקי סן-ז'ק על קרם גזר (63) - 3 צדפות צלויות בצלחת גדולה מדי בשבילן, מונחות על קרם גזר נפלא וחמצמץ שהתאים להן מאד. פייר, מה זה התאכזבתי - המנה היתה מצויינת, אבל כל כך קטנה. לפי הטמפרטורה של הקוקיות, הן חיכו קצת למלצרית.

 

עברו עוד כמה דקות והוגש לנו הלחמעג'ון (68) - ההגשה כמעט אותה הגשה, עם נקודות של קרמים מצויינים בהם אפשר לטבול את הבצק הממולא בשר. מיד בנגיסה הראשונה הרגשתי בהבדל - זה לא היה בצד המחמצת של עומאר עילוואן. אחר כך כשבא להגיד לנו שלום, הסביר שעם כמות הסועדים בעוברת במסעדה בתקופה זאת, הוא לא יכול להכין בצק מחמצת. אני משערת שאם משתמשים ב- 150 קילו קמח ביום במסעדה, קשה להכין בצק מחמצת.

 

קינחנו במפרוקה חאלבית (42) שתי דסקיות מרציפן פיסטוק, וביניהן בקרם מסקרפונה. עוד מנה שאנחנו מכירים מעלה גפן, ואוהבים מאד. קינוח מצויין שהבחור אוהב מאד בגלל שהמתיקות בו מאד מתונה, ובגלל טעם הפיסטוק.

 

קיבלנו על-חשבון הבית קפה בשבילו וחליטת נהדרת מצמחי תבלין טריים.

 

בסך הכל החוויה היתה חיובית. זו התחלה של מקום מתחדש שנחזור אליו בזמן פחות עמוס, אחרי שיתארגנו מחדש.