נסענו לבקר את הבן בבסיס אז לקחנו צימר ובילינו בצפון הארץ.
קולינריה:
שישי בצהריים - חומוס מוטי במתחם צומת גומא.
אשתי הזמינה חומוס-טחינה ואני מסבחה. הזמנו גם סלט ירקות ופלאפל. הגיעו מנות נדיבות. המנה שלי טבעה בשמן זית והייתי צריך לשפוך חלק ממנו כדי הגיע לחמוס. המסבחה היתה בסדר, כלומר - אכלתי טובות ממנה. החומוס חלק וקצת כבד. הפלאפל היה טוב - פריך מבחוץ ונימוח מבפנים. החמוצים והחריף היו סטנדרטים לגמרי. כך גם הפיתות.
בשורה התחתונה: אפשר לעצור אם מממש מתים לחומוס ואתם באזור, אבל אין שום סיבה להגיע במיוחד.
ערב: עמבורגר בראש פינה.
מסעדת העוגן שלנו בכל פעם שאנחנו בסביבה ממשיכה להוכיח יציבות מפתיעה. לראשונות הזמנו מרק בצל (אני) וריזוטו ארטישוק ושמן כמהין (הגברת). המרק היה חם ומלא בצל. לידו הוגשו גבינה מגורדת (עמק...
) וקרוטנים תוצרת בית. בסה"כ אין טענות. האשה אהבה מאוד את הריזוטו למרות שלא הרגשתי כלל כמהין.
למנה עיקרית הזמנתי מנסף והאישה כריך אנטרקוט. המנסף (בשר טלה טחון עם אורז ועשבי תיבול) מפתיע אותי כל פעם מחדש כיוון שהוא ממש לא מתאים למסעדה שמנת הדגל שלה היא המבורגר, ועדיין הוא פשוט מצוין. בשר כבש (נניח טלה...) מעורב באורז מבושם ומעל עשבי תיבול קצוצים - יופי של מנה.
הלוואי שהייתי יכול לומר אותו דבר על הכריך של האשה. פרוסות האנטריקוט היו קרות (שאלנו במפורש ואמרו לנו שמדובר בכריך חם). והכריך היה יבש והיינו צריכים לבקש חרדל ורטבים כדי קצת להרטיב אותו.
לקינוח חלקנו מילפיי ברולה שהיה מצוין.
שורה תחתונה: למעט הכריך לא היו נפילות.
מילה אחת על השירות: המלצרים היו קשובים אבל תזמון המנות לא היה טוב והעיקריות הגיעו לפני שסיימנו את הראשונות. לזכותם נציין שהמסעדה היתה העמוסה והבעלים הציע לנו לעבור לבר, אבל העדפנו שולחן.
שבת בצהרים: תנורין בצומת כח.
הסניף של האחות הגדולה ממגדל מוכיח שוב שמדובר באחת הלבנוניות הטובות בארץ. ויתרנו על המזטים ובמקום זה הלכנו לפתיחה על סלט פתוש, סלט תבולה, קערת טחינה ופטאיר תרד - כיסוני בצק ממולאים בתרד ומטוגנים בשמן.
התבולה היה נהדר - המון פטרוזיליה, נענע, עגבניה ומלפפון חתכים דק יחד עם בורגול שבושל במדויק - היינו מחסלים בקלות עוד קערה. הפטוש גם היה טוב אם כי היינו מעדיפים גבינה מקומית (או אפילו יוגורט מיובש) במקום החלומי. גם הטחינה היתה טובה.
לעיקריות לקחנו קובה ממולאת בשר, שישברק והבן החליט שהוא חייב בשר והזמין מעורב תנורין.
על השישברק של תנורין אין צורך להרחיב - בעיני מהטובים בארץ. היוגורט החמצמץ השתלב מצוין בכיסונים הממולאים (שלא התפרקו כפי שכבר קרה לנו במקומות אחרים) והתענגנו על כל ביס.
הקובה היו מוצקים ופריכים ושונים מאוד מהקובה שאוכלים במרק. הבשר היה עדין, כמעט חסר תבלינים (התבלון הגיע בעיקר מהסולת) ונתן שפע טעמים ומרקמים.
המעורב היה בסדר. שיפוד עוף, קבב אחד וצלעות כבש (משום מה בטפריט נכתב "טיבון טלה"). הבן נהנה.
יחד עם ויינשטפן ויטוס וקפה זו היתה הארוחה הטובה בטיול.
חזרנו עייפים ושבעים...
קולינריה:
שישי בצהריים - חומוס מוטי במתחם צומת גומא.
אשתי הזמינה חומוס-טחינה ואני מסבחה. הזמנו גם סלט ירקות ופלאפל. הגיעו מנות נדיבות. המנה שלי טבעה בשמן זית והייתי צריך לשפוך חלק ממנו כדי הגיע לחמוס. המסבחה היתה בסדר, כלומר - אכלתי טובות ממנה. החומוס חלק וקצת כבד. הפלאפל היה טוב - פריך מבחוץ ונימוח מבפנים. החמוצים והחריף היו סטנדרטים לגמרי. כך גם הפיתות.
בשורה התחתונה: אפשר לעצור אם מממש מתים לחומוס ואתם באזור, אבל אין שום סיבה להגיע במיוחד.
ערב: עמבורגר בראש פינה.
מסעדת העוגן שלנו בכל פעם שאנחנו בסביבה ממשיכה להוכיח יציבות מפתיעה. לראשונות הזמנו מרק בצל (אני) וריזוטו ארטישוק ושמן כמהין (הגברת). המרק היה חם ומלא בצל. לידו הוגשו גבינה מגורדת (עמק...
) וקרוטנים תוצרת בית. בסה"כ אין טענות. האשה אהבה מאוד את הריזוטו למרות שלא הרגשתי כלל כמהין.למנה עיקרית הזמנתי מנסף והאישה כריך אנטרקוט. המנסף (בשר טלה טחון עם אורז ועשבי תיבול) מפתיע אותי כל פעם מחדש כיוון שהוא ממש לא מתאים למסעדה שמנת הדגל שלה היא המבורגר, ועדיין הוא פשוט מצוין. בשר כבש (נניח טלה...) מעורב באורז מבושם ומעל עשבי תיבול קצוצים - יופי של מנה.
הלוואי שהייתי יכול לומר אותו דבר על הכריך של האשה. פרוסות האנטריקוט היו קרות (שאלנו במפורש ואמרו לנו שמדובר בכריך חם). והכריך היה יבש והיינו צריכים לבקש חרדל ורטבים כדי קצת להרטיב אותו.
לקינוח חלקנו מילפיי ברולה שהיה מצוין.
שורה תחתונה: למעט הכריך לא היו נפילות.
מילה אחת על השירות: המלצרים היו קשובים אבל תזמון המנות לא היה טוב והעיקריות הגיעו לפני שסיימנו את הראשונות. לזכותם נציין שהמסעדה היתה העמוסה והבעלים הציע לנו לעבור לבר, אבל העדפנו שולחן.
שבת בצהרים: תנורין בצומת כח.
הסניף של האחות הגדולה ממגדל מוכיח שוב שמדובר באחת הלבנוניות הטובות בארץ. ויתרנו על המזטים ובמקום זה הלכנו לפתיחה על סלט פתוש, סלט תבולה, קערת טחינה ופטאיר תרד - כיסוני בצק ממולאים בתרד ומטוגנים בשמן.
התבולה היה נהדר - המון פטרוזיליה, נענע, עגבניה ומלפפון חתכים דק יחד עם בורגול שבושל במדויק - היינו מחסלים בקלות עוד קערה. הפטוש גם היה טוב אם כי היינו מעדיפים גבינה מקומית (או אפילו יוגורט מיובש) במקום החלומי. גם הטחינה היתה טובה.
לעיקריות לקחנו קובה ממולאת בשר, שישברק והבן החליט שהוא חייב בשר והזמין מעורב תנורין.
על השישברק של תנורין אין צורך להרחיב - בעיני מהטובים בארץ. היוגורט החמצמץ השתלב מצוין בכיסונים הממולאים (שלא התפרקו כפי שכבר קרה לנו במקומות אחרים) והתענגנו על כל ביס.
הקובה היו מוצקים ופריכים ושונים מאוד מהקובה שאוכלים במרק. הבשר היה עדין, כמעט חסר תבלינים (התבלון הגיע בעיקר מהסולת) ונתן שפע טעמים ומרקמים.
המעורב היה בסדר. שיפוד עוף, קבב אחד וצלעות כבש (משום מה בטפריט נכתב "טיבון טלה"). הבן נהנה.
יחד עם ויינשטפן ויטוס וקפה זו היתה הארוחה הטובה בטיול.
חזרנו עייפים ושבעים...