אתחיל מהכבד אל הקל 
וכאן התחילה המיני סאגה – הגיע הסטייק , בן זוגי התחיל לאכול, בפנים הסטייק היה ממש , אבל ממש חי .
ביקשנו מהמלצרית להחזיר אותו לצלייה נוספת. היא שוב שאלה למידת העשייה והוא אמר מדיום – וול
בינתיים בשולחן הצמוד , ממש ממש צמוד ( לא נראה לי שבארץ היה עובר כזה מרחק או ליתר דיוק אי מרחק בין השולחנות
) פיתחנו שיחה עם שתי תיירות חמודות מטיוואן . וגם אחת מהן הזמינה את אותו סטייק , וגם אצלה הוא הגיע נא למדי וגם היא שלחה אותו למטבח לצלייה נוספת ...
מאחר והן הזמינו לפנינו הן קיבלו את הסטייק לפנינו – ומה אומר ? הסוליה שלי נראית יותר מזמינה ... הרגו לה לגמרי את הסטייק
שומרים על אופטימיות – אני בינתיים מזמן סיימתי לאכול – הסטייק של בעלי עושה comeback . וול דאן שאין לתאר .. ממש מפח נפש
עכשיו – בארץ כמובן שהיינו מחזירים בלי להניד עפעף , בפאריז , פחות נעים . מחסום השפה , המנהגים המקומיים ..
אבל , החלטתי לאזור אומץ וכן להתווכח עם המלצרית ( שכאמור לא דיברה אנגלית ברורה כ"כ וגם לא הייתה מהזן הנחמד .. )
המלצרית טענה שבעלי ביקש וול דאן , ושלא קיימת בפאריז מידת עשייה מדיום וול. או מדיום או וול דאן .
המילה וול דאן כמובן שלא עלתה על שפתינו , ולאחר דין ודברים הסטייק נלקח כלאחר כבוד ולאחר המתנה נוספת חזר סטייק חדש במידת עשייה מדיום.
הסטייק היה טעים מאד , יאמר לזכותו
Bistrot Paul Bert
לאחר ביקורות שקראתי בפורום ובמקומות נוספים הוספתי את המסעדה לרשימה.
הגענו באחד הערבים בסביבות 20 ( ללא הזמנת מקום מראש) ונמצא לנו שולחן
הגענו באחד הערבים בסביבות 20 ( ללא הזמנת מקום מראש) ונמצא לנו שולחן
( מאוחר יותר המסעדה התמלאה עד אפס מקום )
מלצרית על ספידים עם אנגלית לא מובנת הגישה לנו את התפריט ( לוח עץ שחור כתוב בגיר ) + תפריט הספיישלים
אני בחרתי מנות מהתפריט הרגיל (41 יורו ) :
מלצרית על ספידים עם אנגלית לא מובנת הגישה לנו את התפריט ( לוח עץ שחור כתוב בגיר ) + תפריט הספיישלים
אני בחרתי מנות מהתפריט הרגיל (41 יורו ) :
- הרינג עם ביצי דגים על פרוסות תפו"א ושמנת חמוצה ( טעים מאד )
- לחי עגל ( חושבת שלחי .. לפחות לפי הסחוס ) עם ירקות שורש ורוטב חזרת , אהבתי מאד , אבל אני אוהבת אוכל סחוסי וחזרת , אולי לא כולם היו מחבבים
בן זוגי בחר מהספיישלים :- לחי עגל ( חושבת שלחי .. לפחות לפי הסחוס ) עם ירקות שורש ורוטב חזרת , אהבתי מאד , אבל אני אוהבת אוכל סחוסי וחזרת , אולי לא כולם היו מחבבים
- פטה ברווז ( או אווז ? ) – הגיעה מעין פרוסה עבה וקרה של פטה + לחם . לי היה טעים , בן זוגי פחות אהב ( 18 יורו למיטב זכרוני)
- פילה בקר עם ציפס – בן זוגי ביקש עם הרוטב בצד , ומידת עשייה מדיום
- פילה בקר עם ציפס – בן זוגי ביקש עם הרוטב בצד , ומידת עשייה מדיום
( 34 יורו )
וכאן התחילה המיני סאגה – הגיע הסטייק , בן זוגי התחיל לאכול, בפנים הסטייק היה ממש , אבל ממש חי .
ביקשנו מהמלצרית להחזיר אותו לצלייה נוספת. היא שוב שאלה למידת העשייה והוא אמר מדיום – וול
בינתיים בשולחן הצמוד , ממש ממש צמוד ( לא נראה לי שבארץ היה עובר כזה מרחק או ליתר דיוק אי מרחק בין השולחנות
) פיתחנו שיחה עם שתי תיירות חמודות מטיוואן . וגם אחת מהן הזמינה את אותו סטייק , וגם אצלה הוא הגיע נא למדי וגם היא שלחה אותו למטבח לצלייה נוספת ...מאחר והן הזמינו לפנינו הן קיבלו את הסטייק לפנינו – ומה אומר ? הסוליה שלי נראית יותר מזמינה ... הרגו לה לגמרי את הסטייק
שומרים על אופטימיות – אני בינתיים מזמן סיימתי לאכול – הסטייק של בעלי עושה comeback . וול דאן שאין לתאר .. ממש מפח נפש
עכשיו – בארץ כמובן שהיינו מחזירים בלי להניד עפעף , בפאריז , פחות נעים . מחסום השפה , המנהגים המקומיים ..
אבל , החלטתי לאזור אומץ וכן להתווכח עם המלצרית ( שכאמור לא דיברה אנגלית ברורה כ"כ וגם לא הייתה מהזן הנחמד .. )
המלצרית טענה שבעלי ביקש וול דאן , ושלא קיימת בפאריז מידת עשייה מדיום וול. או מדיום או וול דאן .
המילה וול דאן כמובן שלא עלתה על שפתינו , ולאחר דין ודברים הסטייק נלקח כלאחר כבוד ולאחר המתנה נוספת חזר סטייק חדש במידת עשייה מדיום.
הסטייק היה טעים מאד , יאמר לזכותו
מנה אחרונה לקחנו קרם קרמל – לא מסעיר
סה"כ – הארוחה עלתה כ 95 יורו . היה טעים , אפשר היה לוותר על כל האפיזודה עם הסטייק אבל אני שמחה שהחלטנו לא לוותר ולהתעקש על זכותנו לקבל סטייק טוב גם בפאריז
סה"כ – הארוחה עלתה כ 95 יורו . היה טעים , אפשר היה לוותר על כל האפיזודה עם הסטייק אבל אני שמחה שהחלטנו לא לוותר ולהתעקש על זכותנו לקבל סטייק טוב גם בפאריז