הגענו 9 אנשים, ראשון של חוה"מ פסח, בסביבות 18:30. מקום הוזמן מראש. לכולנו פעם ראשונה במסעדה, כאשר בינינו גם תיירים מגרמניה. מלצר צעיר, חביב ומקצועי בשם יעקב הציג את עצמו ואת האפשרויות העומדות בפנינו: ארוחת טעימות שבמהלכה מנות מוגשות לשולחן במסגרת הגבלות שנמסרות מראש (רגישות ללקטוז, גלוטן, אלה שלא אוכלים לחם בפסח, כאלה שלא אוכלים סי-פוד) או ארוחה קונסרבטיבית של הזמנה לפי מנות. הלכנו על הטעימות ולא הצטערנו.

לשולחן הגיעו כמנות פתיחה: קוקי סן ז'אק על מצע פירה ארטישוק ירושלמי. סשימי סלמון ברוטב סויה. סלמון פנקו. תמנון בפקוס, ערק ושמן זית. מושט מקורמל על סלק. מטיאס בשמן זית ובצל. הוגשו גם לחם וחמאה (לא טעמתי) ומצות למבקשים. הקוקי סן ז'אק הומלצה בחום ע"י יעקב והוא ידע למה. ביצוע מושלם לצדפה טרייה ועסיסית עם טעמי ים, על מצע שהתאים לה מאד והיה פשוט תענוג בכל ביס. סשימי סלמון בסויה נשמע כמו מנה פשוטה ביותר, אבל גם כאן-טריות, עדינות וביצוע מושלם. לא אגזים אם אומר שזה הסשימי הטעים ביותר שאכלתי. גם הסלמון בפנקו היה עונג של טעם ומרקם, שלישייה חזקה מאד ומומלצת לפתיחה גם בטעימות וגם למי שמזמין בנפרד. את התמנון לא טעמתי מכיוון שיש במנה אלכוהול ואני נמנע, אבל הנפילה היחידה היתה המושט. מלכתחילה לא הבנתי מה העניין עם הדג הפשוט והמשעמם הזה ואיך הוא הגיע לתפריט של מסעדת דגים בעלת שם, והקרמול לא הוסיף פה שום ערך. מנה מיותרת. מהמטיאס לא טעמתי אבל נראה שאנשים נהנו. 

קיבלנו מרקים בגודל כוסות קפוצ'ינו: הנמנעים מפירות ים קיבלו מרק פטריות בשמנת (לא טעמתי) והיתר מרק פירות ים על בסיס חלב קוקוס, ג'ינג'ר, קארי, בזיליקום וכוסברה שהיה לא פחות מנהדר. שימוש עדין ביותר בפרודוקטים שעשויים להיות אגרסיביים, והכל התחבר להרמוניית טעמים מענגת.

בגזרת העיקריות הוגשו: פילה ברמונדי בחמאת לימון מוקצפת ומרווה לצד פירה כרובית. "מעורב בייבי" של קלמרי, שרימפס ומולים צרובים על פלנצ'ה עם פתיתים ואפונה. שרימפס וארטישוק בחמאה, כורכום, לימון, טימין ואטריות אורז שחורות. דווקא כאן היתה בעיניי ירידה לעומת רמת הראשונות והמרק. מהברמונדי טעמתי ביס והוא היה בסדר, לא התרגשתי. פירות ים טריים על פלנצ'ה זה לא יכול להיות רע אבל המולים הוגשו בקמצנות (ספרתי אחד, מחמת הספק אני אומר שאולי היו עוד אחד-שניים שמישהו אכל ולא ראיתי) ולא הבנתי את הקטע של הפתיתים (בדומה למושט, מה זה עושה במסעדה שכזו?) והשרימפס היו אחלה, עם שילוב טעמים נחמד לארטישוק המוחמץ ולרוטב, אבל אכלתי מנות שרימפס טובות מזו.

בגזרת הקינוחים הזמנו כנאפה אחת שמוגשת עם גלידת ורדים בסגנון "גלידה מסטיק", ופונקנו ע"י המטבח בנוסף בגלידת הל וסורבטים שונים. הכנאפה היתה אדירה: עדינה, לא מתוקה מדי, גבינה איכותית. גלידת ההל שיחוק של ממש למחבבים את הטעם. גם הסורבטים היו בסדר גמור, והמחווה הנדיבה היתה נחמדה.

אני כאמור לא שותה אלכוהול, אבל החברים לארוחה הזמינו ונהנו מיין לבן מתוצרת יקב יתיר. הארוחה שהוציאה את כולם מפוצצים (ויש תיאבון) בתוספת 2 בקבוקי היין ו3 בקבוקי סן פלגרינו גדולים הסתכמה בחשבון של 2080 ש"ח. עם טיפ הגענו ל2400 ש"ח, פחות מ270 ש"ח לאדם לארוחה ברמה שמצדיקה נסיעה מיוחדת ושכולם נהנו ממנה. ערך מעולה לכסף עם שירות שהלוואי וילמדו בכל הארץ. המוניטין מוצדק!