מוסד סושי מוכר וידוע שטרם זכיתי לפקוד עד השבוע. אני לא מרבה לאכול בת"א, בד"כ זה עם המשפחה (והם אוכלים רק במקומות כשרים) או עם חברים שלא אוכלים בע"ח ימיים... 
קשה, קשה. אחד מהם עבר מחיפה לת"א לפני כמה שנים, ומאז אנחנו משתדלים להיפגש לארוחה כשאחד מאיתנו באזור של האחר. הוא איש של בשר (ולא של ירקות, סושי צמחוני זו בדיחה לא מצחיקה מבחינתו), אבל מסתדר עם מסעדות אסיאתיות כל עוד יש איזה מוקפץ לרפואה. מכיוון שהייתי ברמת אביב הוא הציע "חוות צוק", אבל לא התאים לי בשר. להפתעתי הוא הציע את מון, והתפריט בהחלט מעורר תיאבון (אני אוהבת תפריטים עם תמונות של מנות!). בדיעבד גילה שיהיה לו קשה למצוא שם מה לאכול; למרבה המזל יש להם קומץ מנות בשריות.
קשה, קשה. אחד מהם עבר מחיפה לת"א לפני כמה שנים, ומאז אנחנו משתדלים להיפגש לארוחה כשאחד מאיתנו באזור של האחר. הוא איש של בשר (ולא של ירקות, סושי צמחוני זו בדיחה לא מצחיקה מבחינתו), אבל מסתדר עם מסעדות אסיאתיות כל עוד יש איזה מוקפץ לרפואה. מכיוון שהייתי ברמת אביב הוא הציע "חוות צוק", אבל לא התאים לי בשר. להפתעתי הוא הציע את מון, והתפריט בהחלט מעורר תיאבון (אני אוהבת תפריטים עם תמונות של מנות!). בדיעבד גילה שיהיה לו קשה למצוא שם מה לאכול; למרבה המזל יש להם קומץ מנות בשריות.כשנכנסנו הכה באפינו ריח של דגים. לא חזק כמו בחנות דגים, אבל נוכח. מבחינתי זה לא היה נורא, מבחינתו כן. התיישבנו בפינה במקום נעים ונוח (אחלה כיסאות) וקצת אפלולי (בד"כ אני לא מצלמת עם פלאש, אבל לא הייתה ברירה). ניסינו לנפנף למלצרים לשאול מה אפשר לעשות, אבל היה קשה לתפוס אותם (תסריט שעוד יחזור על עצמו, אף שהחלל ממש קטן ואף אחד לא ישב בחוץ בשל מזג האוויר). לבסוף הגיעה מלצרית ואמרה "כן, ריח של דגים, כיבינו את המזגנים בגלל מזג האוויר, אני אפעיל אותם". כמו כן עזרה לפתוח את הדלת שהוא ישב לידה וכך הגיע אליו אוויר טרי מבחוץ, המשבר הראשון נפתר.
הוא התייעץ איתה לגבי המנות הבשריות, היא הייתה נחמדה ובקיאה בתפריט. הוא הזמין "פוקמון" ("בשר ממולא בגבינת גאודה"): שני שיפודים קטנים של גאודה עטופה במעט בשר, שלוש יחידות בכל שיפוד (יש תמונה שלהם בתפריט, עמ' 25). לא מנה גדולה, אבל נחמדה. הוגשה עם אורז מאודה (לא כמו בתמונה).
אני הזמנתי SASHIMI TWIST (עמ' 15): "סלמון, טונה, בס, שרימפס, סלט מלפפונים ואצות, איטריות שעועית ברוטב טטאקי". ביקשתי בלי טונה כי בד"כ הטונה הטרייה בישראל מאכזבת, וקצת נמאס לי להתחרט בדיעבד. את הרוטב ביקשתי בצד כי לא ידעתי אם אוהב אותו ואני אוהבת לטעום לפני. כמו כן כך אני יכולה לשלוט במינונים (במקרים רבים נוטים להציף את המנה ברוטב, לא אוהבת את זה). הוא היה נחמד, די עדין; שמתי על הסלט בלבד. יש לציין לזכותם שהם זורמים עם שינויים ולא עושים בעיה; המלצרים מחזיקים פנקסים דיגיטליים, מחשבי לוח קטנים שבהם הם מסמנים ומעדכנים הכול תוך כדי. יפה.
קיבלנו את המנות, הוא קלט שאין לו סכו"ם (והוא לא אוכל בצ'ופסטיקס). שוב נדרשו מעט מאמצים לתפוס מלצר, אבל מרגע שהגיע הוא הביא את הסכו"ם מיד. המנה הייתה טעימה אבל לא מאוד משביעה, כמובן, ורק פתחה לי את התיאבון. אחרי שסיימנו רצינו לבקש שוב תפריטים, ושוב המשימה להסב את תשומת ליבם של המלצרים... 
קיבלנו תפריט אחד.
קיבלנו תפריט אחד.לאחר התלבטות מסוימת הזמנתי "TAWA" (עמ' 16, הכי ימני): "מגדל קטן של אורז ואצה מגורדת, אבוקדו ופיסטוקים" עם סלמון. המנה כוללת שתי יחידות. ביקשתי להחליף את האורז הרגיל באורז מלא, שמחתי לגלות שיש להם ושהם מוכנים להחליף (לא חובבת אורז של סושי, ומבחינה תזונתית הוא די גרוע).
הוא הזמין "טמפורה עוף", שש יחידות של רצועות עוף בטמפורה (קצת כמו פיש את צ'יפס, רק בלי הדג או הצ'יפס... 
). המנה שלו הגיעה די מהר, שלי בוששה להגיע. כשעבר זמן ניכר ביררתי מה המצב. התברר שהייתה להם פשלה במטבח (או בתקשורת איתו) ושכחו להכין את המנה. התנצלו ושאלו אותי אם ארצה לבטל או להזמין בכ"ז. אמרתי שאם זמן ההכנה לא ארוך אני אזמין (הייתי רעבה, כאמור). המנה הייתה חביבה, יותר מדי פיסטוקים לטעמי... הוצאתי את חלקם. גם זו מנה קטנה כך ששבעה ממש לא יצאתי, אבל הייתי בשלה לקינוח שהעדפנו לאכול במקום אחר (הקינוחים שם באזור ₪38, מחיר מקובל בישראל אך לא מוצדק בד"כ, בפרט שהם לא מוכנים במקום).
). המנה שלו הגיעה די מהר, שלי בוששה להגיע. כשעבר זמן ניכר ביררתי מה המצב. התברר שהייתה להם פשלה במטבח (או בתקשורת איתו) ושכחו להכין את המנה. התנצלו ושאלו אותי אם ארצה לבטל או להזמין בכ"ז. אמרתי שאם זמן ההכנה לא ארוך אני אזמין (הייתי רעבה, כאמור). המנה הייתה חביבה, יותר מדי פיסטוקים לטעמי... הוצאתי את חלקם. גם זו מנה קטנה כך ששבעה ממש לא יצאתי, אבל הייתי בשלה לקינוח שהעדפנו לאכול במקום אחר (הקינוחים שם באזור ₪38, מחיר מקובל בישראל אך לא מוצדק בד"כ, בפרט שהם לא מוכנים במקום).כשהגיע החשבון התברר שאומנם שכחו להכין, אבל לא שכחו לחייב... פעמיים. ובכל אחת מהן תוספת של שקל על האורז המלא. נראה לי קצת קטנוני לחייב תוספת מחיר כשכמות האורז במנה כולה הייתה אולי כף. אבל ניחא; יותר הרגיז אותי שלא נאמר לי כלום במועד ההזמנה. נכון, זה רק שקל, אבל זה רק שקל גם מבחינתם... אם הם טורחים לגבות גם תוספת כזאת כי מבחינתם כל שקל חשוב, שינקטו אותה גישה גם כלפי הסועדים. ושוב נדרש זמן עד שתפסנו מלצר, לפחות את התיקון הוא עשה מיד במחשבון הנייד. מהערתי שלא נאמר לי על תוספת התשלום הוא התעלם באלגנטיות, והייתי מצפה שיוותרו ולו רק בגלל הטעות הכפולה. לא קרה.
שילמתי באמצעות היישום COLU (ארנק דיגיטלי), שמחתי לגלות שמקבלים אותו שם. התוודעתי אליו לאחרונה דרך חברים (מקבלים אותו גם בפאב הטכניון למשל) והוא ממש נחמד – לא דורש הרשאות פרטיות (למעט מיקום, שאפשר לחסום); לא מטריד בפרסומות; נותן ₪25 מתנת הצטרפות (שניתן לממש מיד, גם ללא הטענת כספים נוספים); כשמטעינים כסף מקבלים עוד 10% (באופן דומה לערך צבור ב"רב-קו"); מקבלים ₪25 לכל חבר שמצרפים (דרך קישור ייעודי, אם מישהו רוצה שאשלח לו, אפשר גם במסרים של תפוז; הם לא חושפים פרטים, זה רק קישור להורדה) לאחר שהוא מטעין כסף.
כשהיינו בשלב התשלום (הסתבכתי קלות עם היישום כי השתמשתי בו רק פעם אחת מזמן) כבר אמרו לנו שהשולחן שאחרינו הגיע... וזה לגיטימי אבל נתן תחושה לא נעימה, הרי אנחנו תוך כדי התשלום, והתעכבנו בגללם...
לסיכום, המלצרים היו נחמדים, אדיבים ויעילים, אבל יש מה לשפר ברמת השירות. על האוכל אין לי תלונות, כנראה אשוב לנסות (דברים אחרים). אהבתי מאוד את המבחר, את העובדה שיש להם אורז מלא (לא מובן מאליו) ואת הנכונות להתגמש ולשנות (לצערי גם זה לא מובן מאליו במחוזותינו).
לקינוח קפצנו למאפיית "לחמים" וחלקנו עוגת שוקולד שכבות. קינוח מצוין, מוכן במקום, תמחור מצוין ונדיר (₪25).
