עקב אילוצי זמן, לא ישבתי באבו מרוואן אלא לקחתי טייק אווי. קופסת חומוס ופיתות.
טעימה קלה מהחומוס הבהירה שיש כאן עסק עם מקצוען- חומוס מעולה, סמיך יחסית אך לא מדי, מרקם מעט גרגירי ומאוד מאוד טעים. טעמים חזקים של חומוס. הוא הזכיר לי מאוד את החומוס הנהדר של קלבוני.
ביציאה משם ראיתי על שולחנות רבים צ'יפס מתובל בסומק. הציפס נראה אליפות והצטערתי שלא לקחתי.
הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה בחיפה אשב באבו מרוואן לארוחה מלאה.
מבין 3 החומוסויות המובילות, פרג' ,אבו שאקר, ואבו מרואן, החומוס של אבו מרוואן בעיני מנצח.