סידור שהיה לי סמוך לקניון איילון ביום שישי האחרון הביא אותי לבדוק בסיומו מה החומוס הכי קרוב.

חיפוש קצר בגוגל העלה את חומוס אליהו.

בחומוס אליהו ביקרתי בעבר הלא רחוק בשני סניפים בתל אביב. פעם  אחת בלבונטין, שם זכור לי חומוס טוב בהחלט, ופעם אחרת בסניף בשדרות יהודית, שהיה הרבה פחות טוב- מדובר היה בחומוס מז'אנר החומוס החם. חומוס חם רחוק מלהיות הקאפ אוף טי שלי- בדרך כלל מדובר בדייסה חמה ואנמית בטעמה, וכך היה גם במקרה הזה. 

נחזור לחומוס הנוכחי בבני ברק. החומוסיה שוכנת בתחנת דלק. 

הגעתי, הזמנתי חומוס גרגירים 

החומוס שהגיע לשולחן היה מז'אנר החומוס החם. דייסה חסרת טעם בקיצור. אין מה להרחיב מעבר לזה. 

אבל מה שיותר מעניין מהחומוס היה הגולם הטיפש, ששימש בתפקיד המלצר. כשהגיע החומוס הוא הביא איתו גם פיתות. היו שם 3 פיתות. 

אחרי דקה הוא ניגש לסלסלה, ספר את הפיתות ולקח פיתה אחת. שאלתי אותו למה הוא לוקח והוא השיב "הזמנתם מנה אחת, מגיע לכם שתי פיתות". 

גלגלתי עיניים ועזבתי את הגולם לנפשו.  אחרי כמה דקות בקשתי עוד פיתה, הוא הביא ואז לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו "עצה קטנה- גם אם טעית, זה קצת לא נעים שאתה לוקח ללקוח פיתה אחרי שהבאת. כולה פיתה"

הגולם  מלמל משהו לא ברור, לא התנצל והלך לו לדרכו

 

שתי מסקנות אפשר להסיק מהביקור הזה

 

1. גולם לא משתנה

2. בגדול, יהודים לא יודעים לעשות חומוס (זו מסקנה גם מאינספור ביקורים קודמים בחומוס של יהודים)