למה אין שווארמה טובה בת"א?
ולמה אין קובה טוב בעיר התחתית של בחיפה?

מסתבר שאני לא היחיד שחשב על כך.
או אולי למישהו מאוד אכפת ממה שאני רוצה.
לכן צצו בחודשים האחרונים שני מקומות שאמורים לענות על הביקוש שלי, או של הקהל הרחב.

בקול תרועה רמה פצח לו מוטפאק, בית אוכל טורקי ברחוב סלמה, והביא עמו, בפעם השלישית או משהו, את בשורת השווארמה הטורקית.

הביקורות שיבחו את השווארמיה.
מה זה שיבחו. העלו אותה על כיסא וזרקו עליה סוכריות.
לכן סרתי ביום קיצי בסתיו, מלווה בחבר נמוך עם סף בולשיט נמוך עוד יותר, לדרום הפרוע.
התחלנו בחמוצים, הניתנים חופשי ובמגוון מצומצם ביותר, וטעמם משובח.
וכעת... תיפוף קצבי... לשווארמה עצמה.
האם הבשר מאיכות טובה? אכן.
האם זו השווארמה הטובה בעיר? כנראה מאוד.
האם מדובר פה בעילוי, חוויה על-חושית, פינוק המתלבש על סולטאן כמו הרמון או ארמון או ארמני מת?
האם מדובר בטופ של הקאפי?
לא, לא ממש.
הבשר אחלה, התיבלון סביר פלוס, הפיתה בסדר.
שווארמה טובה אבל לא מלהיבה.
בהחלט לא מתחרה עם שווארמת הבית שלי בחיפה.
אבל כאמור, כנראה שזו אופציה טובה מאוד בתל אביב.

בצד השני של האוקיינוס, בעיר מוכת זיהום ויונה יהב, נפתח בשקט מקום חדש לקובה, "הקובה של אפי" שמו.
בשקט, כן, אבל ההמונים, אפילו הלא ערבים, כבר נוהרים, כמו מצביעי יונה יהב שפרנסתם תלויה בתוצאות הקלפי.
בפעם הראשונה שהגעתי למקום עם חברים, לא היה מקום.
כשהיה מקום, לא היה (הייתה?) קובה.
גם בפעם השנייה, דרך אגב, השירות לא היה משהו.
לא ברור אם זה בא מההרצה או שזה חלק מהחוויה הקובנית.
ניחא.
לקחתי ארוחת קובה- קובה, אורז, משקה ושני סלטים קטנים.
הסלטים היו בסדר ובקמצנות, האורז סטנדרטי והמשקה בשירות עצמי.
הקובה חמוסטה אמנם לא התעלתה לרמה (ארבעה כוכבי מישלן) של שמולה בירושלים, אבל הייתה טובה ונדיבה, ההפך מיונה יהב.
הבצק והבשר התכתבו ומצאו שפה משותפת, המרק ספג את האורז (או ההפך?) כמו עיר צפונית שסופגת טילים, וגרגורים של שביעות רצון נשמעו מסביב.
אני אחזור, שלא כמו יונה יהב.

על קצה המזלג, LITERALLY.
חומס כספי, או כמו שקוראים לו באנגלית- FINANCIAL HUMMUS
במקרה הילכתי לי בת"א עם חבר וילדו בן השמונה.
הילד רצה בורקס, אז יצא שנכנסנו לחומוס כספי, שאת שמו הכרתי במעומעם.
לא הייתי רעב אז רק לקחתי דגימה על קצה המזלג מהמסבחה של החבר, שממש לא התלהב.

בהחלט חומוס עם טעם של פעם.
זוכרים את הזמנים בהם לא היית יכול למצוא חומוס טוב אצל יהודים?
אם במקרה אתם מתגעגעים לזמנים של חומוס עם טעם לוואי של אבקת חומוס, כספי הוא המקום בשבילכם.
בחיפה היו מעטרים בזפת ונוצות, בעכו היו מסדרים לו פגישה עם ג'זאר פחה.
אבל בתל אביב, משום מה, המקום חי, נושם ועובד טוב, כנראה, כבר כמה שנים.

אכן, עוד לא תמו כל פלאייך.