טיסות ב- 100 דולר (עוד יש כאלו עכשיו עד מרץ לפחות!) גרמו לנו להכיר יעד חדש ומקסים עם מזג אויר (כרגע) של חורף ישראלי ממוצע :)
קצת על האוכל-
הגענו 2 זוגות לעיר אחה"צ, והחלטנו לנצל את אחת ההמלצות שמצאתי באפליקציית cool cousin המומלצת:
TRATTORIA DA NENNELLA –
https://www.trattoriadanennella.it/
מתברר שהיא נמצאת הלב המרכז העתיק של העיר, קרוב לויה טולדו.
כבר שהתיישבנו – הגענו מוקדם, די עם פתיחת הערב (יש כמובן הפסקה בין מושב הצהרים למושב הערב), ראינו שמדובר במוסד שמגיעים אליו קבוצות קבוצות של מקומיים, משפחות משפחות. התפריט בנוי בצורה של פתיח+עיקרית וכל מיני קומבינציות שלא התייחסנו אליהם.
אכלנו 3 מנות ספגטי (שמוגדרות ראשונות)– אחת שהגיעה עם ראשי קלאמרי קטנים, עוד אחת עם זיתים וצלפים ופומודורה אחת פשוטה. היה גם סלט קפרזה עם מוצרלה די בפאלו וכמובן פיצה נפוליטנה לכולם.
אחד הסועדים גם לקח מנת חזה עוף בליווי סלט חסות גדול (ותיבול עצמי של שמ"ז ובלסמי מעולה) וניסינו גם פרוסת סלמון ששמו מעליה מן פירה ואפו בתנור והיתה מנת "ביסטרו" מושלמת.
התבאסנו מאד שדווקא את השתיה (מים ואף יין) הגישו בכוסות ח"פ ולכן ויתרנו על יין, שתינו רק מים שהיו חלק מהקופרטו יחד עם לחם מצוין.
נהננו מאד מהפשטות והטריות ושמצאנו באמת מקום של מקומיים. ושילמנו על הכללללל 39 אירו!
למחרת אף חזרנו לשם, לקחנו 2 מנות טייק אווי (מוצרלה מטוגנת וכדורי ריקוטה עם בייקון מטוגנים) שעלו ביחד 5 אירו והתיישבנו בבר ליד עם המוןןןןןןן צעירים ששתו כוסות אפרול שפריץ (גם ח"פ) באירו אחד.
למחרת עשינו סיור עם מדריכה מקומית בשם מרינה (גם סיור מוצלח) שהמליצה לנו בסופו על מסעדה בשם
La lazzara שנמצאת קרוב לחוף
https://www.facebook.com/trattoriapizzerialalazzar...
גם כאן ההמלצה היתה מוצלחת למדי ואוכל די שונה ומוקפד יותר. אכלנו די הרבה וכאן החשבון הגיע ל- 80 אירו כולל קרף חצי ליטר יין הבית-
בתחילה הזמנו מן פיצה מטוגנת בשני סגנונות – עם רוטב עגבניות מעל ועם בצל מטוגן מעל. היה נחמד, לא מאד. הזמנתי גם מנת ירקות מטוגנים (האמת שלא כל כך שמתי לב שהם מטוגנים בתפריט) וגם שם שולבה הפיצה המטוגנת + פרחי קישוא שאני מאד אוהבת, וקצת ציפסים של ירקות, נחמד.
העיקריות היו טובות יותר – אחד הסועדים לקח "מרק מולים" שהתברר כמנת ענק של מולים עם טיפה רוטב. היה מעולה. חלקנו גם ריזוטו פירות ים שהיה טוב (קצת יותר "יבש" מול הריזוטו של הקופי בר למי שמכיר), היתה גם מנת ספגטי בולונז, ועוד מנת ספגטי שאני לא זוכרת. וכמובן גם פיצה נפוליטנה, איך אפשר שלא.... קינחנו גם בקפה ומתברר שבאבה-או-רום הוא קינוח נפוליטני וכמה שאני אוהבת J
לא יכולנו לדלג על פיצת
La Pizzeria Sorbillo שנמצאת גם בלב ההיסטורי ובכל פעם שעברנו לידה היו שם תורים מפלצתיים..... אז סתם חיפשנו משהו לנשנש והתברר שאפשר להכנס בשביל לקחת טייק אווי – פיצה נפוליטנה בגודל בינוני סופר מעולה הוכנה תוך 7 דקות ועלתה 5 אירו.
עמדנו בבר ליד עם כוס שפריץ לי ב- 2 אירו. תענוג.
יש לי בהחלט הרגשה שאחזור לנאפולי, התאהבתי!