כמעט תמיד, לפני שובנו צפונה, אנו משתדלים לאכול כאן צהריים . זו אחת המסעדות הוותיקות באילת ושריד מרשת מפוארת שחלקה התחרדה וחלקה שינתה שמות ורובה פשוט נעלמה. אילת נשארה נאמנה פחות או יותר לקונצפט הטרומי שלה.

יום ב', צהריים, אנו היחידים במרחב הגדול הזה. הרגשה לא נעימה. 

אבל סבר הפנים בו נתקבלנו והידע הרב של המלצר, חיממו את הלב. חלקנו ארוחה עיסקית שכללה 2 אמפנדס בשר, 200 ג' פילה בקר ע"ג גרילון שולחני עם ירקות ותפוחי אדמה, בירה וכוס יין אדום וטס שהוא בלנד של יקבי כרמל (בתשלום נוסף). 

האוכל היה טוב מאד, הסטייק מדיום על גבול רייר היה מבשר מובחר. הוגש עם 2 סוגי צימיצ'ורי (חריף ורגיל) ושני רטבים (יין ושמנת).

רגב, היין הוגש בתוך קראף למזיגה עצמית.

מאד נהננו מההגשה ,מהגישה ומהשרות. 

176 ש"ח + תשר, כולל 2 קפה שהם קולים עצמאית בציוד מיוחד.

קיבלנו גם פוקצ'ה עם חמאה ושני שוטים של ליקר כלשהוא. יצאנו מרוצים.