בחמישי לקחתי את הבן יקיר לי ליום כיף לכבוד יום ההולדת שלו.

 

התחלנו בדוכן הבורקס של יונתן הלר (שהיה הבעלים של קורדוברו, וסוף סוף פתח מקום חדש) בשוק הכרמל. הדוכן עבר למקום חדש, כנראה נוח יותר, פתוח 3 פעמים בשבוע, ובקרוב יהיה פתוח כל השבוע.

 

כל הבורקס זהים במראה של גלילי בצק פילו, והכלים חד פעמיים, חלקם ידידותיים לסביבה.

בחרנו לנסות בורקס ממולא שרימפס, מנגולד וגבינת עיזים ובורקס שקדי טלה. קיבלנו צלחת עם שני בורקס, ביצה קשה, מלפפונים חמוצים קטנטנים (גרקינים, קורנישונים) ופנכת רוטב מעגבניות צלויות.

שני הבורקס היו מצויינים, הבצק דקיק ופריך והמילוי בשפע וטעים מאד. אהבנו יותר את בורק השרימפס שאיכשהו חיבור המרכיבים בו היה מוצלח יותר. רוטב העגבניות הצלויות היה מצויין, והיווה שינוי מרענן לרטבי הטבילה הרגילים.

ליווינו את הבורקס בגזוז דובדבנים שהזכיר לי ימים עברו, ושילמנו 59 ש"ח.

 

משם הלכנו לרח' נחלת בנימין, לקפה נורדוי. הכוונה היתה לאכול רק עוגת גבינה, אבל הנער לקח תפריט ליד, ורצה להזמין יותר מנות. הזמנו שתי עסקיות, הרבה יותר מדי אוכל, וכמובן שלא הצלחנו לסיים אותו.

 

לראשונות הזמנו סלט שעועית בובס ובוטרגו וחציל קלוי בויניגרט שאלוט.

את סלט השעועית אכלתי כבר פעמיים, וגם הפעם הוא היה מצויין - השעועית רכה בדיוק במידה הנכונה ולא מבושלת יותר מדי, הבוטרגו מוסיף מליחות ופריכות והכל שוחה בשמן זית מצויין ועוקצני. שילוב פשוט ומושלם לטעמנו.

החציל היה פחות מוצלח לטעמנו, משהו שם לא עבד, ולא סיימנו את הצלחת.

לכבוד יום ההולדת, קיבלנו על חשבון הבית מנה של מוס פרמז'ן בסלמורחו - צלחת עמוקה ורחבה של מרק עגבניות מעושן וקר שמקורבו בקורדובה בספרד, ובתוכו גבעה של מוס פרמז'ן קליל, ומלא טעם. הבן אמר שזה כמו לאכול ענן מלוח, ואני נוטה להסכים איתו.

 

לעיקריות הזמנו פסטה קאצ'יו א פפה, כי הוא מאד רצה לאכול פסטה טובה. המנה השניה שהזמין היתה פאי עוף וברווז. כאמור, לא סיימנו אף אחת מהמנות.

הפסטה היתה מושלמת לטעמנו - מנה קלאסית ופשוטה, עשויה בדייקנות, ויש לשער שאילו היינו מזמינים רק אותה, היינו מסיימים אותה.

הפאי היה טעים, אבל שמנוני מדי לטעמנו. הבן אכל ממנה מעט, ואני רק טעמתי. הוזהרנו שזו מנה כבדה מאד, אבל הבן מאד רצה לטעום אותה, ויכול להיות שבזמן אחר, היינו נהנים ממנה.

 

כבר היינו מלאים, אבל מאד רציתי שיטעם את עוגת הגבינה המצויינת של קפה נורדוי, והזמנו אותה. כצפוי, הוא עף על העוגה הבאסקית הזאת, וחיסל את הקינוח כמעט לבדו.

 

ליווינו את הארוחה בשתי כוסות יין לבן של צהריים, וסיימנו אותה עם שני אספרסו. שילמנו 318 ש"ח לפני טיפ, והלכנו לקנות לבן נעלי ספורט וגרביים משוגעות.

 

בשישי ובשבת - אוכל בית של דיאטה שהגיע הזמן להכנס אליה. מרק כתום מתובל בג'ינג'ר, שום ותבלין קארי. נתחי "פרגיות" בראב תבלינים מתוך הספר של "קרנבל של בשר", תבשיל בורגול וירקות מהאתר של עז תלם, סלט ירקות, הרבה גבינות 5% ואספרגוס עם ביצה רכה (כי למי יש כח לנסות להכין ביצה עלומה?).