בשישי ירדנו לערבה,  כדי להפתיע את אמי ביום הולדתה ה- 80. היות שהיינו צריכים "להתחבא" באילת, החלטנו לאכול ארוחת צהריים קלה בברנז'ה.

 

מחמת משטר התזונה שכפינו על עצמנו (די, חייבים לרזות בבית הזה), בחרנו שני סלטים:

 

הוא בחר סלט שורשים עם גבינת עזים (62 ש"ח) - הגיע סלט של גפרורי סלק וקולרבי, פרוסות בצל סגול, תפוחי עץ ופטריות, חסה, ומטבעות גבינת עזים. הסלט אמור להכיל ויניגרט שמן שומשום, אבל בפועל הירקות ותפוח העץ, היו יבשים וחסרי תיבול ולא התחברו לכדי סלט. הבחור אכל את מטבעות הגבינה, עם קצת ירקות, והזיז את הצלחת.

 

אני הזמנתי סלט קינואה חמה עם ירקות צרובים, ויניגרט לימון וטחינת סילאן (56). המנה שלי היתה טעימה ומעניינת ועשויה כראוי, אבל היתה תבשיל יותר מאשר סלט.  השילוב של הטחינה והסילאן עם הטעם האגוזי של הקינואה היה מצויין לטעמי.

 

השירות היה נעים וחייכני והשירותים נקיים, אבל היות שעישנו מסביבנו, היה לא מאד נעים לשבת במרפסת המקורה. 

 

ביקשנו חשבון, וכשהמלצרית ראתה שצלחת הסלט כמעט מלאה, התעניינה בסיבה לכך. כששמעה את ההסבר, הציעה לבחור להזמין מנה אחרת, ולאחר שאמר שאין צורך, הגישה לנו חשבון עם הנחה של 10% על הארוחה כולה.

 

שאר הארוחות, נאכלו בחדר האוכל, והפתיעו לטובה.