יום הולדת לאישה בתקופה שאין כמעט אופציות ראויות לחגיגה. המסעדה המקורית שהזמנו סגרה את שעריה בגלל המלחמה. על היבה התלבטנו בעבר כמה פעמים ותמיד ויתרנו בעיקר בגלל הבדל של 180 מעלות בדיווחים. משגיא כהן ועודד קרמר שאהבו ועד אבי אפרתי שממש לא אהב. כיוון שהיבה היא כמעט המסעדה הרצינית היחיד שפתוחה בתקופה הזו - חסכו לנו את ההתלבטות.
באופן מפתיע אפשר להזמין מקום בהתראה די קצרה מראש. נכון לעכשיו - לאמצע השבוע כמעט ואין בעיה. לחמישי שישי, במיוחד בשולחן השיתופי בסרביס של...
קרא בטעים לנו
סנטי של גיא אריש ממשייה קיבלה לא מעט רעש מאז שנפתחה מתחת למה שהכרתי במשך שנים כ"גורדון אין", פאב שהייתי קבוע שלו אי שם בשנות ה-90. את המדרגות שמובילות לפאב של פעם, סימן ההיכר שלי לבניין, הסירו מזמן. גם הקפה מתחת לפאב, בקומה הראשונה, כבר איננו. לפחות החפירות בלאומליך של בן יהודה גם כבר לא שם. או שבחושך לא רואים אותן.
הבר של סנטי מחולק לשני איזורים. האחד סוג של מרפסת סגורה. השני בפנים. בהזמנת מקום לא ניתן לבחור איזור, אפילו לא כהעדפה. ולדעתי יש מקום לאפשר את זה כי הם מאד...
קרא בטעים לנו
יום אחרון. ארוחת צהרים ב- Restaurant Ivo, מקום מהדור הישן, קיים מ 1976 ולא השתנה הרבה. כמובן עם תמונות על הקיר ומפות ממותגות. מלצרים בחליפות. מנות הספיישל כתובות על לוח קטן שהמלצר מגיע איתו לשולחן. הרבה טכסיות יש בארוחה שם.
המקום מאד מפורסם, אם היינו מגיעים לפני שבועיים יכלנ...
קרא בטעים לנו
לובליאנה קרובה מאד לגבול עם איטליה, וקשה לסרב להזדמנות לבקר בונציה אהובתנו.
את ארוחות הבוקר עשינו ב Pastaceria Tonolo, שנמצאת לא רחוק מהמלון שלנו. מדובר במוסד שקיים כבר מ-1886. בביקור הקודם שלנו (שבועיים אחרונים של אוגוסט) הוא היה סגור, אז הפעם דאגנו להיות שם ביולי.
שורה ארוכה של מאפים בתוך הויטרינה ומאחריה בליל של אנשים כי במקום אין אופציה לישיבה. אז מזמינים. מוצאים לך פינה. ו... אוכלים בעמידה. או של...
קרא בטעים לנו
גם בלובליאנה הזמנו ערב אחד במסעדה עם מישליין אחד. המסעדה נמצאת בתוך הטירה שמשקיפה על העיר מראש הגבעה. תחןשה כאילו אתה אוכל בארמון.
המסעדה מציעה שלושה מסלולים של ארוחת טעימות. חמש, שבע ותשע מנות. היה נראה לי סביר שבע, אבל לא לקחתי בחשבון שתי מנות מקדימות פלוס לחם פלוס קינוח צ'ופר, וזה היה מאסיבי. נראה לי שלמי שיש תיאבון "רגיל" יכול בכיף להסתפק בחמש.
דיווח הזה בכלל לא היה אמור להכתב, כי אחרי יום של רפטינג בנהר הסוצה מה שהתחשק זה בכלל המבורגר. לא רחוק מהמלון קראנו על מקום מוצלץ שנקרא burger time. כשהגענו המלצר אמר שיש להם לחץ והרבה אנשים עוד לא קיבלו את המנות שלהם וזה יכול לקחת 40-45 דקות. אמרנו בסדר, נחכה. גם ככה לא מעט מסעדות סגורות ביום ראשון ומזווית העין כבר ראינו שולחן עם זוג בחורות על סף סיום. הבעיה שבזמן שחיכינו לא הציעו אפילו שתיה. מלצרים עברו התעלמו במופגן. משפחה שישבה לידנו קחבלו שתיה וחיכו לנצח ...
קרא בטעים לנו
אחרי הביקור בשמורת פליטביצה המשכנו ללובליאנה. למרות שזו עיר די גדולה - היא די שקטה. זה היה קצת מוזר. כאילו כל התושבים ברחו והשאירו אותנו לבד... בלובליאנה נשארנו חמישה לילות וכל פעם יצאנו ממנה למקום אחר. גרנו שם במלון דירות בשם Neu Residences. קרוב מאד למרכז. סופר מודרני. מאובזר מאד. עם חניה שכדי להכנס אליה נכנסים עם האוטו למעלית. בכניסה קפה/בר קטן שאפשר לנשנש בו מאפים או לשתות משהו. על הגג רופטופ בר שלא ניסינו. מאד מאד נוח לשהיה של כמה ימים.
המקום הראשון שקפצנו אליו היה אגם בלד, ש...
קרא בטעים לנו
המקום הבא אחרי ספליט היה שמורת פליטביציה שיש בה מאות מפלים שכל אחד מהם בנפרד יכל להיות נקודת סיום מוצלחת לטיול וקצת לא פייר שכולם התרכזו במקום אחד. דוקא בתמונה אלו מפלונים די קטנים אבל העלתי בעיקר בגלל הצבע של המים. כדי להנות מהמסלול בלי להתקע בפקק אנושי של מהנדסי סלפיז מומלץ לישון בקרבת השמורה. אנחנו בחרנו ב B&B Plitvice Area ...
קרא בטעים לנו
מדוברובניק המהממת המשכנו לספליט, שעליה בנינו בעיקר כבסיס יציאה לשיט לאיים כי העיר עצמה פחות מרשימה מדוברובניק. בספליט בעיקר נישנשנו סטריט פוד ולא ארוחה של ממש.
קודם כל בוריק, כי זה סוג של מאכל לאומי, למרות שבמלון הבחורה עשתה לנו פרצוף שבקרואטיה זה בכלל לא זה, ובורק טוב צריך לאכול בבוסניה הרצגובינה. אבל כיוון שלשם אנחנו לא מגיעים הסתפקנו בסיינט בורק, לא רחוק מהככר המרכזית, וזה גם המקום ש Phil מהטלביזיה דגם.<...
קרא בטעים לנו
את ארוחת היום הולדת שלי דחיתי כמעט בשבועיים כדי לאכול אותה בדוברובניק, במסעדת 360 שיש לה כוכב מישליין אחד.
המסעדה נמצאת בסמוך לנמל של דוברובניק, במרחק קצר מ-Ploče Gate. עברנו שם בבוקר בשיטוט בעיר העתיקה של דוברובנחק (אחת הערים היפות באירופה לדעתי) אבל רק בערב שמנו לב שההושבה היא בכלל באויר הפתוח עם נוף של 360 מעלות.
התפריט מציע שתי אפשרויות. שני מסלולים ש...
קרא בטעים לנו
ביום השני הגענו לדוברובניק. התכנית המקורית היתה להתחיל בדוברובניק ולתת "קפיצה" למונטנגרו. מי שחושב בכיוון הזה צריך לקחת בחשבון שמעברי הגבול בין מונטנגרו (שלא שייכת באופן מלא לאיחוד האירופי) לקרואטיה הם סיפור ארוך ומזדחל שחלקו הראשון לא ברור (תור ארוך שבסופו בכלל לא בדקו לנו את הדרכון) ובחלקו השני (הכניסה לקרואיטה) התור נמשך נצח. עדיף להתחיל ממונטנגרו כמו שבסופו של דבר עשינו ולהמשיך משם לקרואטיה. גם יותר נוח מבחינת הטיסה.
אחרי טיסה ל-Tivat נסענו מרחק קצר לקוטור. התמקמנו במלון Vardar, ממש בכניסה לעיר העתיקה. המלון נבחר בעיקר בגלל שלא מצאנו עליו תלונות על רעש. הרבה מלונות שם יושבים מעל מקומות בילוי של העיר העתיקה וסובלים מרעש. הבחירה בהחלט הצדיקה את עצמהה, ראינו לפחות מלון אחד שהתלבטנו עליו יושבים ...
קרא בטעים לנו
בשבועיים האחרונים נסענו קצת להתנתק מהבלי ארצנו בקרואטיה וסלובניה + קצת מונטנגרו וסיום בונציה כי זה ממש קרוב... למרות החום החריג בקרואטיה וקצת גשם חריג בלובליאנה - היה ממש כיף. ארצות יפות, המון טבע, המון מים. אנשים ידידותיים לתייר. כולם יודעים אנגלית. בקיצור - מומלץ. כל מה שקשור לאוכל מיד יגיע.
בשבועיים האחרונים נסענו קצת להתנתק מהבלי ארצנו בקרואטיה וסלובניה + קצת מונטנגרו וסיום בונציה כי זה ממש קרוב... למרות החום החריג בקרואטיה וקצת גשם חריג בלובליאנה - היה ממש כיף. ארצות יפות, המון טבע, המון מים. אנשים ידידותיים לתייר. כולם יודעים אנגלית. בקיצור - מומלץ. כל מה שקשור לאוכל מיד יגיע.
בשבועיים האחרונים נסענו קצת להתנתק מהבלי ארצנו בקרואטיה וסלובניה + קצת מונטנגרו וסיום בונציה כי זה ממש קרוב... למרות החום החריג בקרואטיה וקצת גשם חריג בלובליאנה - היה ממש כיף. ארצות יפות, המון טבע, המון מים. אנשים ידידותיים לתייר. כולם יודעים אנגלית. בקיצור - מומלץ. כל מה שקשור לאוכל מיד יגיע.
ההופעה של תמר כהן-צדק במשחקי השף עשה לאישה חשק לטעום אצלה משהו. למי שעקב - התכנית שודרה במהלך דצמבר/ינואר. רק מראה כמה זמן מראש צריך להזמין שם מקום, משהו כמו חצי שנה. וגם זה עם הרבה קושי ובשעה שהיא יחסית מוקדמת לנו (19:45) אבל בשעות הנורמאליות אין מקומות בכלל, אז מתפשרים.
החלל הפנימי של המסעדה, שנמצאת בתחילת רחוב אלנבי (החלק שדי קרוב לים) מתחלק לשנים. האחד צופה על המטבח. השני, בו ישבנו, דווקא לא. אם זה ממש עקרוני למישהו אז צריך כנראה לבקש רק שלא ממש ברור איך כי גם לטלפון הם לא ממש ...
קרא בטעים לנו
הרבה זמן אני עוקב אחרי הארוחות של יניב גור אריה בציפורי וסוף סוף נפלה הזדמנות להשתתף בארוחה שבין האביב לקיץ. הארוחות מתקיימות בבית הבד של מושב ציפורי, שעל פי ההסבר שקיבלנו לפני הארוחה נראה שעושים שם עבודה מדהימה ביצור השמן וגם זוכים בלא מעט פרסים והכרה בינלאומית. השמנים של בית הבד לוקחים חלק פעיל בארוחה שכוללת עשרים ביסים שמתחלקים לקבוצות של ירקות, ים בשר ומתוקים. בנוסף, הארוחה שמה דגש על כמה טרנדים חזקים בקולינריה העכשווית: התמקדות באוכל מקומי וקשר ישיר עם ...
קרא בטעים לנו
בבנקוק אפשר למצוא כל מטבח אסייתי שהוא. מקום שנתקלנו בו בקניון סיאם סנטר Pal Saik. גריל קוראני שהלוגו שלהם מדבר בעד עצמו.
הקונספט זה בשר שנצלה בשולחן על פלטה חמה יחד עם קימצ'י וקצת שום. קונספט אחר דומה אבל עם סיר גדול של מרק. ראינו את זה במסעדה אחרת אבל 104 אנשים סבלניים יותר מאיתנו שחיכו בתור הכריעו בעד הגריל.
על הפלטה שמונה נתחי חזיר, כל אחד במרינדה שונה - יין, עלי אורן, שום, קארי,...
קרא בטעים לנו
עיר מטורפת בנקוק. מזכירה את ניו יורק באינטנסיביות אבל feel קצת אחר. רכבות למעלה רכבות למטה רכבות באמצע. משהו לא שפוי לחלוטין. בלתי אפשרי להכיל את כל העיר. אנחנו טעמנו טיפה בים מהעיר הענקית הזאת שהסתכמה בעיקר באיזור סיאם, מהחלקים המודרנים של העיר ששם גם ריכוז מטורף של קניונים.
בערב הראשון נסענו לציינה טאון. טירוף בפני עצמו. רחוב ארוך. מלא בדוכנים ומסעדות. דוחק של אנשים מתקופות שקורונה היתה רק בירה.
למען הגיון התחשק להחליף לערב אחד את האיטריות בהמבורגר. מהמסעדות של ה-Village בלטה בעיקר Shack, מקום בהשראה אוסטרלית. למרות שהיה מוזמן מראש לכמה ערבים קדימה פירגנו לנו מקומות על הבר.
לאישה התחשק דווקא סטייק סירליון. הקטנה ואני נאלצנו לעבור משפט שלמה על ההמבורגר כי המלצרית הודיעה, ואין לי מושג איך לפרש את זה, שנשאר רק המבורגר אחד. קצת קשה להבין. אולי מכינים כמות של תערובת מראש? עדין, לא היה עד עדי כך מאוחר.
אז השארנו לקטנה את ההמבורגר האחרון, ואני החלפתי למשהו שבאנגלית נ...
קרא בטעים לנו
המסעדות באיזור מכוונות בעיקר לתיירים. קשה לצפות שם למשהו מאד אותנטי. מאד אותנטי בדרך כלל אומר גם סופר חריף, ובמסעדות האלה הדיפולט זה חריפות אירופאית, אלא אם מבקשים במיוחד חריף.
מהעיניים וקצת ביקורות נכנסנו ל happy elephant שיש לה הושבה גם במסעדה וגם בחוף. מזגנים אין בשתי האופציות. ככלל, בקוסומוי מזגנים יש בעיקר בחדרי מלון ובואן שמגיע לקחת אותך לטיול. חוץ מזה מרחץ זיעה אחד גדול. בשבילי זה עדיף מליפול לבור גשם בחולון.
למרות החשש מהתפריט המצולם שחלק לא קטן ממנו מטבח בינלא...
קרא בטעים לנו
רחוב ארוך במקביל לקו החוף של קוסמוי, עם התמהיל הצפוי של דוכני שמאטעס, מסעדות ומקומות של מסאז'. צמוד אליו שוק לילה שפעיל ארבע ערבים בשבוע. האפשרות לצאת לשם כל ערב ולשוטט שם בלי הטירחה של לנסוע לשם היא אחת הסיבות העיקריות שחיפשנו לינה דוקא באיזור הזה.
בשוק אכלנו פעמיים. השלל היה.
בטן חזיר וצואר חזיר מעולים. נתחים גדולים של בשר מונחים על השולחן ומקבלים צליה על המקום. הבטן היתה ממש מעדן וחזרנו אליה גם בביקור השני. המחיר 10 שקל ל 100 גרם. זה הופך את הבטן חזיר הזאת לאחד מה vfm הט...
קרא בטעים לנו
במהלך חופשת הפסח בילינו בתאילנד, פעם ראשונה שלנו. חיפשנו מקום חם כדי לברוח מהאביב הישראלי. מי היה מאמין שבתכלס נברח מחורף ישראלי עמוק לתוך אפריל.
את החופשה העברנו בקוסמוי פלוס יום וחצי בבנגקוק שבה נפלנו על ראש השנה התאילנדי שבין המנהגים שלו זה להשפריץ מים אחד על השני. אנשים שם מצטיידים ברובי מים ענקיים, מיכלי מים על הגב ויוצאים לקרבות רחוב. בתמונה זה הרובה הכי קטן שפוגשים שם... לא יצא לי לצלם את אחד הענקיים...
קרא בטעים לנו
אנימאר של הלל תווקולי היתה הרבה זמן ברשימה שלנו, אחרי שיצא לי לאכול בדריה הכשרה שלו והיה די מוצלח. באופן פלאי הצלחנו למצוא אליה מקום מיום שני ליום שישי.
המסעדה נמצאת במלון דן, בקומת המרתף. במסעדה עצמה לא מרגישים מלון, וטוב שכך.
התחשק לנו איטליה בשישי בערב. רוב המקומות כרגיל הזמנה לפני חודש חסר סיכוי אז הלכנו לאמורה מיו שלא מזמן גם עשינו ממנה משלוח והיה די נחמד.
המסעדה קיימת כבר לפחות עשרים שנה. פעם אחרונה שאכלנו בה היה עוד לפני שהקטנה נולדה, מה שאומר לפחות 13 שנה, אבל תכלס - כלום לא השתנה. web 2.0 יחגוג 20 בשנה הבאה. האייפון הראשון חגג לא מזמן 15. באמורה מיו פיספסו את זה כנראה. אונטופו? הזמנת מקום דרך האתר? הגזמתם. בטלפון בלבד. קו...
קרא בטעים לנו
מסעדת פרא סוגרת שנתיים בנחלת בנימין. לנו זה הביקור הראשון שם, אחרי שבהתחלה נמנענו בגלל חוסר אחידות בדיווחים עליה. עם הזמן הרושם היה שהמקום התייצב ומקבל דיווחים מאד חיוביים.
לא הרבה השתנה מהעיצוב של נורדיניו ששכנה באותו מקום לפני כן. אולי טיפה פחות "כבד". בזמנו ישבנו על הבר. הפעם על שולחן. בהתחלה קרוב מדי לדלת שקור מקפיא נכנס ממנה, אבל לבקשתנו העבירו אותנו לשולחן אחר צמוד לחלון. נרשם פלוס.
ארוחה ליום ההולדת של האישה. אמנם המלון שלנו היה בעכו, מרחק מאה מטר מאורי בורי אבל עם כל הכבוד לפינה בלב (ובבטן) שיש לנו לאורי בורי - גם לגוון צריך. בחיפה נפתחו לאחרונה כמה מסעדות מסקרנות שעשו לנו התלבטות קשה, בסופו של דבר בחרנו בדל מאר, המסעדה של השף עידו מלכין שהתחיל בנמל24, המשיך לכתית ולאחר מכן בישל אצל מושיק ובכמה מסעדות באירופה.
המסעדה שלו בחיפה נמצאת ביפה נוף, דרך שכל פעם שעוברים בה כשנוסעים על הכרמל מקנאים...
קרא בטעים לנו
כבר כמה זמן שאנחנו מחכים לבקר בבר היין שמוביל אביתר מלכה, אחד המתחרים החביבים עלינו ממשחקי השף, שהעניק למושיק זכיה בודדת עד כה ובצדק. כיוון שכבר הזמנו את זה לפני שתיכננו את הסוף שבוע העדפנו בכל זאת ללכת ולא לבטל. הבר נמצא בקינג ג'ורג' פינת שלמה המלך (מול הנביאים), מה שנקרא איזור זמנהוף שיש בו ריכוז לא קטן של פאבים ובתי קפה.
ישבנו על הבר שצופה למטבח והיה כיף לראות את כל המנות מקבלות את הצילחות שלהם ממש לידנו. הבר עצמו קצת מואר מדי, הייתי מעדיף תאורה יותר חשוכה. אני מניח שזה בגלל ...
קרא בטעים לנו
ביקור שני שלנו במסעדה. הפעם עם ציפיות גדולות, על סמך הביקור הקודם.
גם הפעם התחלנו עם הפוקצ'ה שלהם (25). נקניק בצק ארוך לוהט מהתנור שמגיע עם שלושה ממרחים. עגבניות שמן זית סטנדרטי. איולי סלק עם צבע נהדר - טעים. והשיחוק של השלושה - אריסה טחינה בורגול, מעט חריף, מאד מאד טעים.
איתו הגיעה גם הבחירה של הקטנה (כשמתחלקים בכל המנות אי אפשר לא לתת לה לבחור גם...) - פולנטה (58) עם פרמז'ן כמובן ומחי...
קרא בטעים לנו
בבאבו ביקרנו לפני הרבה שנים והחלטנו לחזור אליה עם הקטנה היות והמסעדה שהחליפה את דל פוסטו, אהובתנו, עברה להציע רק ארוחת טעימות במחירי היפר אינפלציה.
המסעדה סמוכה לוושינגטון פארק. ישיבה יש בחוץ או בשתי קומות בפנים. הפעם ישבנו בקומה השניה.
למיטב ידיעתי המסעדה לא שמרה על כובב המישלן שלה אבל בכל הקשור לשירות שם לא ממש שמעו על זה. מלצר שמוזג יין. צלצר שמחליף סכום. מלצר שמגיש לחם נון ...
קרא בטעים לנו
שידור חוזר של הביקור שלי עם האישה שם לפני הקורונה. בזמנו היה תור די גדול של אנשים מחוץ למסעדה, וגם אחרי שקראו פנימה על פי השעה של ההזמנה - עמדנו כמה דקות טובות עד שהושיבו אותנו. הפעם לא היה תור בחוץ ולא בפנים. תוך שתי דקות כבר ישבנו. גם בפנים היה הרבה פחות עמוס מהפעם הקודמת למרות שבשני המקרים ביקרנו בסופ"ש. אינפלציה? קורונה? ירידה בביקוש? לא ברור.
סלסלת לחמים עם חמאה לפתיחה - במיוחד אהבתי את הלחם עם הבצל, אבל לחם בצל זה תמיד פייבוריט אצלי. ...
קרא בטעים לנו
כהרגלנו בנסיעות לניכר חיפשנו מסעדה סינית. החיפוש בניו יורק לא קל כי יש המון וריאציות של מסעדות סיניות ואמנם המתבקש זה לאכול בציינאטאון אבל כשבדקתי המלצות על הדברים שאנחנו אוהבים בסיני בחרתי דווקא ב Blue Willow, ברחוב 56, לא רחוק מהכניסה הדרומית לסנטרל פארק. ברחוב יש עוד כמה מסעדות אסייתיות. בבלו ווילו ישבו לא מעט סועדים שסין היא המקור שלהם וזה כבר סימן טוב.
ניו יורק היא המקום שבו אני מרגיש הכי בבית מחוץ לישראל. אני אוהב את הקצב של העיר. את הגריד של הרחובות שמאפשר לך להסתובב בלי מפה. אוהב את זה שאנשים מצפצפים על הרמזור של ההולכי רגל. אוהב את וושינגטון פארק עם כל הטיפוסים שמסתובבים שם. את זה שאפשר למצוא בה כל דבר שבעולם. הרשימה עוד ארוכה.
עם זאת, הביקור הפעם חשף ניו יורק פחות סימפטית מאשר בשנים האחרונות. לא יודע אם זה הקורונה, האינפלציה או המדינ...
קרא בטעים לנו
אורלנדו היא יקום.בפני עצמו, קצת כמו אילת שלא קשורה לכלום בארץ, וכיוון שלא עשינן שופ דבר חוץ ממלון בריכה ופארקים - כל חוויות האוכל שלנו הן בהתאם.
על הפארקים אין הרבה מה להגיד. מסחטות כסף מהסוג הדוחה. דיסני עוד בחסד. יוניברסל שמכריחים אותך לשים תיק בלוקר לפני עליה לחלק מהמתקנים ולוקחים על זה שני דולר כל פעם מחדש זה באמת מהשיאים. וכן, אני יודע בדיעבד שיש אופציה ללוקר יומי בכניסה ושיש לוקרים פיציים בחינם. תודה מראש. לא עוזר לי.
הרובע האיטלקי של בוסטון שמפוצץ במסעדות ולא רק איטלקיות. יש מלא סיורי אוכל באיזור, אין מישהו שמציע סיורי אוכל ולא מציע סיור לשם כי זה רובע באמת מפורסם באוכל שלו.
אנחנו התחלנו ב-Pauli, מקום של כריכים מושקעים ושם לקחנו את הלובסטר רול המסורתי בגירסה החמה שלו, אחרי שבניו יורק בזמנו התבאסנו מהגירסה הקרה. הגירסה החמה הרבה יותר מוצלחת לטעמי, למרות שבכריך הספציפי הזה - זה היה עדין חם מדי, אבל היינו ממש רעבים אז ...
קרא בטעים לנו
את ה- road trip שלנו סיימנו בבוסטון. כיוון שזה בכל זאת טיול בת מצווה של הקטנה ולא של סבא שלה אז ויתרנו על כל ה-freedom mile והאתרים ההיסטוריים והסתפקנו בשיט לוויתנים שהיה מוצלח ממש (סירה בהדרכה של ביולוג ימי שלוקחת לאיזור שבו הם חיים ומאפשרת לצפות בהם בתנאים הטבעיים שלהם מבלי לביים אותם או להפריע להם) ולאחר מכן הסתובבנו קצת ב-North End (שעליו יש פוסט נפרד) ועוד קצת בבוסטון קומון (עיין ערך מיסיונרים בבוסטון). היה לנו נוח לגור במלון שצמוד לנמל התעופה (Embassy Suites) שקל מאד להגיע ממנו לעיר בתח...
קרא בטעים לנו
North Conway היא ה"בירה" של עיירות הסקי באיזור ניו המפשייר. אנחנו הגענו אליה אחרי מסלול ארוך מדי ל-Arethusa Falls (יש מסלול ארוך חזור אבל אנחנו עשינו את המעגלי שהוא קריעת תחת). בערב נסענו למסעדת Ledges במלון White Mountain.
האוירה של המסעדה יצרה קונטרסט קצת מוזר בין מסעדה של מלון עם פסנתרן לבין האורחים, שרובם ירדו מהחדר עם סווטשרט ושורטס. קצת הרס את הסידרת חינוך לגבי קוד דרסינג שאנחנו מנסים להנחיל לקטנה. לפחות קבוצת הבנות שהגיעו לשם לח...
קרא בטעים לנו
Stowe היא אחת מעיירות הסקי של מדינת וורמונט. בקיץ מן הסתם אין בה סקי אבל הם דואגים למלא את החסר בלא מעט פעילויות נחמדות. אם חושבים על עיירה טיפוסית של האיזור - סטואו בהחלט עומדת בקריטריון. חמודה, אבל אם תבואו בשבע בערב בספונטניות תגלו עיר מתה, למעט כמה מסעדות שרצוי להזמין אליהן מראש. הגענו אליהם בערב שאחרי ברלינגטון וידענו שלא נהיה ממש רעבים אבל גם למצוא משהו לנשנש לא היה קל. למזלנו החנות בתחנת הדלק של העיירה ממש ממש מושקעת, כולל אפילו אופציות חמות. הם גם יודעים למה.
אחרי מסלול חביב שכולל גם הליכה וגם רפטינג (אם אפשר לקרוא ל-30 שניות של זרמים עצבניים רפטינג, אבל כנראה שמזג האויר המשוגע של 2022 לא יכול לנפק משהו יותר עוצמתי - ועדין היה כיף) חצינו את אגם שמפליין במעבורת ועשינו עצירת צהרים ב Church Street Marketplace, מדרחוב בעיר ברלינגטון שממזרח לאגo.
הם עושים פרומושן רציני למדרחוב הזה, והוא באמת חמוד אבל המחירים בחנויות יקרים למדי, מה שדי מוריד ממנו. מה שכן נותר ל...
קרא בטעים לנו
מלון מיוחד, שוכן בצמוד למפל ואגם, שניהם במרחק הליכה מהחדר. באגם לא ממש שחינו, כי כשהגענו הם היו ב"הפסקת רעמים". מסתבר שכשיש רעמים סוגרים את המים לחצי שעה, מהקטעים האמריקאים המוזרים. ועד שפתחו אותו כבר היתה די רוח אז ויתרנו אבל זכינו בשעה של שלווה על חוף האגם בציפיה להפוגה ברעמים.
גם המפל רחוק מאד ממה שרואים בתמונות. בשנים גשומות הוא מפל די מרשים ודי גבוה, והמקום מושך אליו זוגות שעושים בו את החתונה שלהם ומצטלמים על רקע המפל. אבל 2022 לא ממש גשומה ולכן המפל הוא זרזיף מהסוג המוכר בארץ. בח...
קרא בטעים לנו
את היום הראשון הקדשנו לביקור בצד הקנדי של מפלי הניאגרה. על מפלי הניאגרה אין שום דבר לספר מבחינה קולינארית. מלכודות תיירים אחת ליד השניה.
ביום למחרת ביקרנו ב- watkins glen, פארק נחמד עם הרבה מדרגות ומפלים שהולכים ביניהם. טיול נחמד מאד, אבל גם באיזור שלו שולטות המלכודות ולכן הרחקנו כחצי שעה לכיוון המלון למקום העונה לשם Brews and Brats.
חזרנו משבועים וחצי של טיול הבת מצווה של הקטנה. במסגרת הטיול: road trip מה-niagra falls לבוסטון. לאחר מכן שלושה וחצי ימי פארקים באורלנדו וסיימנו בניו יורק.
אני ממש אוהב את הנסיעה בסייד רודס של ארצות הברית, בין כל העיירות הקטנות והירוק שמסביב. תענוג לבלות שבוע על הכביש בלי פקק אחד ועם סטנדרטים אמריקאים של נסיעה בכביש.
אחרי ה-OCD של היום נישואים, ליום ההולדת שלי הלכנו על קלאסיקה – פרונטו. בכל זאת שלושים שנה המסעדה קיימת ועד עכשיו חוץ מלעבור פעם אחת ליד המקום הקודם בנחמני ולהגיד "אה, פה זה פרונטו?" ועסקית צהרים לא מייצגת שלי עם העבודה,כשרפי אדר עוד נכח במקום לא יצא לנו אף פעם לאכול שם.
לפני האוכל משהו שאף אחד מספר עליו, וחבל. להבדיל ממה שכתוב באונטופו, למסעדה יש ארבעה איזורי ישיבה ולא שלושה. (א) בר, שנראה הכי כיפי אבל הסיכ...
קרא בטעים לנו
בביקור הקודם שלנו ב-OCD הקורונה עדין לא הגיעה לעולם. זה היה ביום ההולדת של האישה, בחורף. בסיכום שלי לאותה ארוחה הגדרתי את ההנאה מ-OCD לסוג ההנאה שיש ממוזיקת ג’אז לעומת מוזיקת רוק. רוק בועט ישר בבטן לעומת ג’אז, שנתפס אצלי כשכלתני ואבסטרקטי יותר.
מאז לא רק הקורונה שינתה סידרי עולם אלא גם הדירוג של סן פלגרינו. למזלי, את ההזמנה של הביקור הזה, לפני תשעה חודשים, עשיתי לפני הבלאגן. סתם בגלל שחשבתי שיהיה נחמד לחזור...
קרא בטעים לנו
על המקום האחרון אני לא ממש יכול לדווח כי... לא אכלתי בו (יש לי בעיה עם ארוחות בוקר מוקדמות אחרי שיום קודם אכלתי מאוחר...) אבל גם האישה וגם הקטנה התענגו על ארוחת הבוקר שם אז לפחות אתן לתמונות לדבר והאישה מוזמנת להוסיף אם היא רוצה. מקום של ארוחות בוקר, לא רחוב מהקובנט גרדן (פעם אחרונה להיום). המקום עצמו מקסים, אז אעלה תמונה שלא אנחנו צילמנו אבל היא משקפת
הקטנה הזמינה פנקייק ושוקו עם קצפת + מקופלת, כ...
קרא בטעים לנו
אמנם אומרים שברומא צריך להתנהג כרומאי, אבל לנו דווקא התחשק בלונדון מסעדה צרפתית. הלכנו אליה בערב שאחרי הארי פוטר, כי ידענו שבמקום כמו האולפנים של הארי פוטר האוכל לא יהיה ברמה, ואכן... כך היה. המסעדה נמצאת במרחק הליכה (אהם אהם) מהמלון. ממש 5 דקות מהקובנט גרדן. למסעדה שתי קומות. קומת הרחוב יותר מסעדתית. הקומה הנמוכה שרק הצצנו עליה הרגישה לי קצת יותר פאב. המסעדה מגישה תפריט צרפתי קלאסי, בלי יותר מדי התחכמויות.
פתחנו עם מנה שרצינו כבר מזמן לטעום - Escargot de Bourgogne. חבל רק שהאישה ...
קרא בטעים לנו
לקמדן הגענו אחרי הביקור במאדאם טוסו. למי שמכנן לעשות אותם אחד אחרי השני (מה שמאד הגיוני גיאוגרפית) אני ממליץ לצאת מהקיבעון של האנדרגראונד ולקחת אוטובוס 27 שיש לו תחנה ממש ליד המוזיאון והוא מגיע עד השוק בנסיעה לא ארוכה מדי וככה מרוויחים גם נסיעה באוטובס קומתיים אדום שזה גם חוייה בפני עצמה.
מבין שני השווקים - קמדן לקח בגדול. האישה יצרה הרבה ציפיות על פורטבלו, שהרשים אותה מאד בביקור הקודם, ואולי אם היינו הולכים אליו קודם אז הוא היה מרשים גם אותנו יותר. הפורטבלו נחמד, הבתים הצבעוניים ...
קרא בטעים לנו
אחרי הארוחה המוצלחת בגולדן פיניקס היה צריך להעמיס משהו על הקיבה השניה, של הקינוחים. דווקא כאן הלכנו על מקומות שרשמנו מראש. , מבין שני המקומות שטעמנו המוצלח יותר היה Cafe de Nata. המקום מתמחה במאפים פורטוגזים שבחלק התחתון שלהם עלים של בצק ולמעלה מעין רביחה מתוקה. הקלאסי מגיע כמו שהוא, ובנוסף יש מאפים שהם כמו הקלאסי פלוס תוספת כלשהי כמו שוקולד. תות. וכו' וכו'.
האמת שהקלאסי היה לי קצת מתוק מדי, אבל עדין - מספיק טוב בשביל שאתמכר למאפה הזה. השילוב של העלים מלמטה עם הקרם הזה מלמעלה - ...
קרא בטעים לנו
שלא כמנהגנו, לצ'ינטאון באנו בלי איזה מקום ספציפי שרשמנו מראש. האישה זכרה איזו מסעדה שהיא אכלה בה בעבר, לא היה ברור אם היא עוד קיימת. הלכנו לפי העיניים ובעיקר חיפשנו מסעדה שסינים אוכלים בה. בשיטת האלמינציה הגענו לגולדן פיניקס, מסעדה שזוכה לציון ממש נמוך בטריפ אדוויזור ודווקא ב-yelp ובגוגל היא מקבלת ציון סביר.
הדבר הראשון שטעמנו שם היה קריספי Pork Belly, שהגיעה עם הרוטב שרואים בתמונה. לא יודע מה רוצים בטריפ אדוויזור אבל טרפנו את זה. אפשר ממש לראות את הקריספיות בתמונה. אגב הפעם כל התמונות...
קרא בטעים לנו
כרטיסים שניקנו באיזיג'ט באוקטובר 2019 סוף סוף יצאו לפועל בחול המועד. במקור הם יועדו בכלל לחופשת קיץ 2020 באלפים הצרפתים אבל הקורונה אילצה אותנו לשנות למשהו קצת יותר ריאליסטי - לונדון, מתוך כוונה לממש בפסח של שנה שעברה. דחיה נוספת לפסח של השנה וסוף סוף יצא לפועל.
שני הדברים שהכי הפתיעו אותי - הם שני דברים שדווקא נעלמו מהעולם, לפחות בלונדון.
הראשון - כסף מזומן. לא היה מקום אחד שהתעקש על מזומן. להיפך. עוד לפני שאומרים לך את התשלום המוכר כבר מקפיץ על היד את המכונה של האשר...
קרא בטעים לנו
פעם ראשונה שלנו במשייה מאז שיוסי שטרית עזב אותה. במבט חיצוני לא הרבה השתנה. המקום אותו מקום. העיצוב אותו עיצוב. והשם נותר אותו שם, קצת מפתיע בהתחשב בכך שהכיוון הקולינארי של המסעדה השתנה לגמרי על ידי השף החדש, גיא אריש. מניח שיש לכך סיבות שיווקיות, אבל מנקודת מבט של סועד - מסעדה חדשה דורשת שם חדש.
למרות גילו הצעיר (33) יש לגיא אריש, השף החדש, רזומה לא קטן שכולל בין היתר את פרונטו, מוגריץ ונומה. על פי הקורות חיים באתר מסתבר שהוא גם אוטודידקט שבדומה להסטון בלות'נטל אוהב לפרק את הכל ...
קרא בטעים לנו
את יום ההולדת של האישה חגגנו בפעם בירושלים. ולא סתם ירושלים אלא ממש ממש במרכז, מלון הרברט סמואל שנמצא ממש בקצה המדרחוב עם אופצית הבחירה האולטימטיבית - יהודה VS יהודה: שמאלה לבן יהודה, ישר למחנה יהודה.
הכי הרבה המלצות לערב קיבלנו על מונא בבית האומנים ולשם הזמנו. 8 דקות ברגל מהמלון בקור ירושלמי מקפיא, ועוד בשבוע בהיר (לא מעיז לחשוב על הליכה כזאת בגשם של השבוע). כמו כל שנה, יום הולדת החורפי של האישה דורש מזל עם מזג האויר.
את יום ההולדת של האישה חגגנו בפעם בירושלים. ולא סתם ירושלים אלא ממש ממש במרכז, מלון הרברט סמואל שנמצא ממש בקצה המדרחוב עם אופצית הבחירה האולטימטיבית - יהודה VS יהודה: שמאלה לבן יהודה, ישר למחנה יהודה.
הכי הרבה המלצות לערב קיבלנו על מונא בבית האומנים ולשם הזמנו. 8 דקות ברגל מהמלון בקור ירושלמי מקפיא, ועוד בשבוע בהיר (לא מעיז לחשוב על הליכה כזאת בגשם של השבוע). כמו כל שנה, יום הולדת החורפי של האישה דורש מזל עם מזג האויר.
להזמין שבוע מראש לשישי בערב זה הכי ספונטאני בשבילנו ומי היה מאמין שהאישה תמצא שני מקומות על הבר של ג'אנגו בשישי בערב בהתראה של שבוע מראש? אלת המזל כנראה היתה לצידנו.
ג'אנגו, האח הקן של שילה, פועל במקום שבו פעלה מסעדת מל ומישל. למרות העיצוב המחודש אי אפשר להתעלם מהדימיון, עם השולחנות המכוסים במפות לבנות והמדרגות לקומה השניה. המקומות שישבנו בהם על הבר היו ממש ליד השולחן שעליו אכלנו את הניוקי הפאריזאי האחרון שם.
אורי בורי היתה על הכוונת שלנו מאז שהוכרז שהשנה, למרות הכל, יתקיים פסטיבל כרמיאל, שהקטנה שלנו לוקחת בו חלק במסגרת להקת הייצוג של גבעתיים. זה היה הרבה לפני שהמסעדה נשרפה, וכשזה קרה קצת נפל לנו הלב ושמחנו שבכל זאת נמצא פתרון זמני בזכות מקום חליפי באיזור התעשיה של עכו. היתרון במיקום החדש - שלא צריך להכנס פנימה לתוך כל הסימטאות של עכו ולחפש חניה באיזור העמוס של החוף. בזה בערך מסתיימים היתרונות. החלל החדש, מכל בחינה עיצובית של מסעדה, לא ממש תורם לאוירה. אני מקווה שהשיפוץ...
קרא בטעים לנו
את יום ההולדת שלי חגגנו במסעדת ג'ורג' וג'ון, במלון דריסקו. בעבר לקחנו שם חדר לאירוע אחר, אבל אז ניצלנו את הקירבה ל-OCD כך שאת המסעדה של המלון הכרנו בעיקר מהארוחת בוקר ומקצת ישיבה על הבר. הפעם הם קיבלו את הבמה המרכזית של היום הולדת שלי.
בדרך כלל אני משאיר את השירות לסוף, הפעם "אנקה את השולחן" הזה דווקא בהתחלה ואציין שההתחלה היתה לא כל כך מוצלחת. הזמנו ארבע ראשונות. ביקשנו אותן אחת אחת, ובקצב איטי יחסית. אמרנו בפירוש - לא לרוץ. בנוסף הזמנו מנת ל...
קרא בטעים לנו
לאחרונה אני עובר סוג של משבר כתיבה: כל הדיווחים שלי הם בסדר כאלה. הכל טעים. טעים. שירות טוב. סבבה. ואז עולה המחשבה אולי איבדתי את זה עם השנים. אולי בעקבות הקורונה, הפכתי לסוג כזה של אנשים, בדרך כלל מבוגרים, ש"יאללא מה זה כבר חשוב האוכל העיקר לצאת קצת מהבית". או, גרוע מזה, אולי התחילו לזהות אותי במסעדות? ב"שכן" הצליחו לזהות אותי. מזל שכתבתי עליהם חיובי אני בכל זאת אוכל שם פעם בשבוע. גם השף של תמנע התעקש שהוא מכיר אותי. כבר התחלתי ל...
קרא בטעים לנו
בצהרים של שבת קפצנו לבנץ בראדרז בפלורנטין. עד שתים היה ממש מלא. אחרי זה ירד קצת הלחץ.
האישה לקחה המבורגר בתוספת בייקון ובצל. ממה שטעמתי ממנה - הקציצה של הבנץ מאד מוצלחת. טעם מעושן שמזכיר קצת את הקציצה ב-M25. היא ביקשה מדיום וקיבלה את הקציצה במרקם העסיסי שאני אוהב. את התוספות לא טעמתי אבל האישה היתה מרוצה. הנקודה החלשה - הלחמניה שלהם שהיא די רכה והתקשתה להחזיק את כל הכבודה.
כאמור תמנע היתה הציר שסביבו נבנה כל הסוף שבוע הזה. ההגשה שם היא בשעות קבועות, שהמאוחרת מביניהן היא בתשע וחצי בערב. נשמע קצת לא שפוי לאכול ארוחה שלמה בשעה כזאת, אבל הסרביס הקודם היה מוקדם לנו מדי ופשוט התאמנו את זמני הארוחות בהתאם וזה העביר לנו יופי את הערב.
אם ההמלצה שם היא לשבת על הבר, אז אנחנו קיבלנו את המקומות הכי טובים שאפשר, במרחק נגיעה מהשף ומהשולחן שעליו מכינים את כל המנות. גם ב OCD הכינו לידנו חלק מהמנות אבל השולחן שעליו מצלחתים הוא די רחוק. כ...
קרא בטעים לנו
במקור חשבנו לאכול בבסטה, אבל התעכבנו יותר מדי בשיטוטים שלנו בתל אביב ולהגיע לבסטה בלי הזמנה מראש ביום שישי באחת בצהרים זו נאיביות ששמורה לחייזרים שלא עשו שיעורי בית לפני שנחתו בכדור הארץ, אז המשכנו חזרה למלון ועצרנו באברקסס הסמוך.
פתחנו במנת לחם מחמצת, שמאד אהבתי שנפרס עבה, כי זה הדגיש מאד את הקונטרסט בין הפנים המאד בשרני שלו ל"קשה" הפריך. ממש לא הפריע לי שלא הוגש חם - הוא היה מענג גם ככה. האישה יותר תובענית בנוגע לטמפרטורה של לחמים אבל נראה לי שהיא סלחה להם. הלחם הוגש עם קערית של...
קרא בטעים לנו
יום העצמאות זה בשר ו-M25 הפכה לסוג של מסורת בשבילנו. נותנים הצצה על המטס (קצת מאכזב השנה, אני חייב להגיד) והולכים כמה דקות ברגל לסימטאות של השוק. היות והיינו עם הקטנה הושיבו אותנו בחצר הפנימית של המסעדה. עדין לא הבנתי למה אם שני ההורים מחוסנים והקטנה שלהם מציגה בדיקת קורונה - המסעדות מענישות את המחוסנים בכך שהילדה שלהם צריכה לשבת בין הלא מחוסנים שיושבים בחוץ... אבל זה כנראה לפורום אחר.
באשר לבשר - פתחנו בהמבורגר שלהם שכבר פעם שניה אני חייב להגיד שהקציצה שלו, אם באמת לוקחים את הקצי...
קרא בטעים לנו
אחרי שבמשך חודשים הזמנת שולחן היה אפשר לעשות רק בחנות רהיטים, שמחנו סוף סוף לגהץ את התו הירוק ולהזמין שולחן במסעדה. כן. יש דברים כאלה, מסתבר, שאתה מגיע לאיזשהו מקום, יושב ליד שולחן ומגישים לך אוכל!!! לא עם שליח בקופסאות פלסטיק, אלא ממש משקיעים ומגישים אותו בכלים נאים. בואננה נראה לי שזה קונספט שיכול להצליח. שווה לנסות את.זה. וואו. כמה שהתגעגענו.
במאמר מוסגר, בלי קשר למסעדה, אם יש משהו שמרגיש כאילו הוא עבר איזה שינוי לרעה בשנה...
קרא בטעים לנו
מדובר על ארוחה זוגית שבה בוחרים שלוש מנות ראשונות, שתי עיקריות וקינוח בעלות של 350 שקלים. הזמנו לשישי בערב סביבות שבע וחצי והגיע כמה דקות קודם לכן ארוז בצורה מופתית ואפילו עדין חם. חיממנו מראש תנור על אש נמוכה שאפשר יהיה להכניס לשם את הקרטון ולשמור על החום של המנות וכך להנות מהן אחת אחת בלי חשש שיתקרר וזה אכן עשה את העבודה.
ראשונה אלף - סשימי דג ים, אבוקדו פרוס ויוגורט כבשים. הגירסה החורפית של הסשימי טרחון שאכלנו במסעדה והאמת שאי אפשר להתחמק מכך שהמנה מאבדת משהו מהחיוניות שלה כשאתה "בונ...
קרא בטעים לנו
אחרי רכיבה על אופניים התחשק, מכל האוכל שבעולם, דווקא פיצה. נסענו לפיצה לילה בלוינסקי/פלורנטין, שהאישה מכירה ולי זו היתה הפעם הראשונה. בשבת בצהרים אפשר למצוא שם חניה. באמצע שבוע/שישי לא הייתי מתקרב לשם עם רכב. הפיצריה נמצאת בסימטה קטנה שיוצאת מרחוב מרחביה. לפי התמונה אפשר לחשוב שמצאנו פינת חמד בתל אביב... אבל ההבדל בין תמונה לבין מה שרואים בעין הוא שתמונה אפשר לחתוך. במציאות, כל מה שמחוץ לפריים... שנות אור מהתמונה. עוד יתרון בלהגיע בשבת - המון גרפיטי מושקעים שרובים נעלמים ברגע שהחנויות נפתחות....
קרא בטעים לנו
בר 51 הפך לסוג של נאחס בשבילנו. פעם ראשונה האישה החליטה שהתפריט קטן
מדי והחלפנו. פעם שניה שהאישה החליטה שהיא בכל זאת רוצה לא היה מקום. פעם
שלישית בוטל בגלל שהאישה נכנסה לבידוד. היה צפוי שאם עשינו הזמנה להמשך
השבוע הקרוב יתחילו לדבר על סגר... אז כדי לשבור את הנאחס החלטנו ללכת
אתמול עם זוג חברים.
התפריט אכן לא גדול. ציפיתי שיהיו הרבה
ספיישלים אבל היו רק שני ספיישלים שגם ככה לא היו רלוונטי. רוב המנות
קטנות, סדר גודל של מנה ראשונה, אז עשינו ריצה לאורך התפריט וחלקנו את כל
המנו...
קרא בטעים לנו
ברוטנברג דוקא ביקרנו לפני כמה שנים, אבל לצהרים ולא לערב. בירידה מהכביש הראשי נראה כאילו הווייז התבלבל אבל אחרי קילומטר מגיעים למסעדה. כשההנחייה היתה לסגור את המסעדות, רוטנברג הודיעו שהם ימשיכו בכל מקרה לארח בגינה. סוג של יצירתיות ישראלית: הארוחה תוגדר כטייק אווי לגינה... כי טייק אווי מותר. אז נכון שהמלצרים שלנו יעשו בשבילכם את הטייק אווי אבל זה עדין טייק אווי... עוד אחת מהיציאות שמדגימות את הטירוף של התקופה בה אנחנו חיים. כשהגענו הגינה אכן פעלה אבל אנחנו העדפנו לשבת בפנים. בכל זאת יותר אוירה ...
קרא בטעים לנו
באופן די מפתיע - זהו הביקור הראשון שלנו ב-1910. המסעדה נמצאת בתוך דגניה א. יש מגרש חניה די גדול שלשמחתנו היה מלא. כחמישים מטר ממנו נמצאת הכניסה למסעדה. לתשומת לב המסעדה - עוד שלושה פנסים בדרך יכולים לעזור, בתקווה שזה לא דורש את כינוס המועצה של הקיבוץ.
פתחנו עם פוקאצ'ה חמה. צינור באורך של 80 סנטימטר. מרשים מאד וגם טעים מאד. הגיע עם שלושה ממרחים: עגבניות עם שמן זית וטיפ טיפה חריף (Odelia Certified), קרם חציל ומטבל שעועית עם המון פטרוזיליה. שלושתם נחמדים אבל הפוקאצ'ה בהחלט גנבה להם את הה...
קרא בטעים לנו
בבוקר של יום ההולדת הלכנו עם הקטנה לנשנש פחממות ב"לחמנינה" שבקרמניצקי, תל אביב. עבדתי קרוב ל-15 שנה באיזור והאמת שלא הרבה השתנה. קצת מתיחות פנים לכמה בניינים. מספר המזגנים בבניין של חברת חשמל הכפיל את עצמו. ולחמנינה, שכשכעבדתי שם עדין היתה מקום מחתרתי בבית בשכונת ביצרון ממשיכה לעשות חיל.
אחת הבעיות במקומות האלה זה איך לבחור את המנות? מבחינתי תארזו לי את כל הויטרינה וזהו.
בקללה סינית עתיקה מאחלים לשונאך לא להרדם בשנ"צ. השנה מצאתי משהו יותר גרוע - לאחל למישהו להזמין אוכל הביתה כדי לחגוג את יום ההולדת שלו. למזלנו האישה הימרה על בורק, מקום שגם ככה מארח פעמיים בשבוע בלבד מספר מועט של אנשים, וכך יכלתי בכל זאת לחגוג יום הולדת כמו שצריך.
בורק, המסעדה של השף ברק יחזקאלי, ראויה לשאת את התואר מסעדת השף הכי לא מדווחת בארץ. למרות שהשף עצמו כבר די מפורסם בזכות לא מעט תכניות טלביזיה שבהן הוא מנסה לפצח את המושג "בישול ישראלי" - אין כמעט דיווחים על המסעדה. אם מחפשים "בו...
קרא בטעים לנו
במסגרת הפינה "מהר מהר לפני שהכל שוב ייסגר" בילינו סוף שבוע בעין יהב. לארוחת שישי בערב הזמנו ב"אורסולה" שבצוקים, מרחק של 20 דקות נסיעה. היינו שולחן די גדול (שלוש משפחות) ובהמלצת המסעדה כדי שיוכלו לתת לנו שירות טוב הגענו כבר בסביבות שש וחצי ואכן הם עמדו בזה לא רע. המנות (הרבה!!) יצאו ביחד ולא היה קשה להשיג מלצר כשהיינו צריכים אותו. הקטנים קיבלו דפי צביעה ומשחקים להעביר את הזמן עד בוא האוכל. בהחטל עמדו ב"בליץ" שלנו בכבוד.
וואו. לא חשבתי אי פעם שאצטרך להתנזר מביקור במסעדה למשך יותר משלושה חודשים, אבל לפי הדיווחים בפורום הזה - עברו קצת מעל לשלושה חודשים מאז הביקור המוצלח שלנו בבסטה. יום נישואין הוא סיבה מספיק טובה לשבור את הצום, ובחרנו באואזיס בעיקר בגלל שלא היינו בה המון המון זמן.
לא הרבה השתנה במקום חוץ מהמרווח בין האנשים והטכס של מדידת חום לקיחת שמות בכניסה. היה גם מוזר לראות את כל אנשי הצוות במסכות ולדמיין שאתה בכלל באסיה. רימה, כרגיל, ליד הסירים, והיא מקבלת אצלי הרבה הערכה על כך שכל כך הרבה שנים היא מ...
קרא בטעים לנו
השבוע החלטתי לגוון את ארוחות הצהרים בבית עם משלוח מ"דדה", המסעדה הגיאורגית של גבעתיים (עם סניפים בבת ים ראשל"צ ונתניה אבל גבעתיים היא מסעדת האם שלהם).
למרות שכמו כל מסעדה "גרוזינית" מתפארת בשורה ארוכה של מאפים, לצהרים אני מעדיף אוכל פחות פחממתי ולכן הזמנתי רק מאפה אחד, חצ'פורי אימרולי, שממולה בתערובת גבינות. הבצק הדק שמר על הקריספיות שלו, שילוב של זמן משלוח קצר יחסית והחייאה טובה של האובן הבייתי. המילוי, עם זאת, היה מאד מלוח, אפילו לטעמה של הקטנה ששייכת לדור שרגיל לחטיפים עמוסי מלח...
קרא בטעים לנו
כבר כמה שנים טובות שלא היינו בבסטה. לאחרונה עברנו שם ורשמנו לנסות את
ארוחת הבוקר. היום היינו באיזור ואמנם ארוחת הבוקר מוגשת רק בשישי/שבת, אבל
התפריט של ארוחת הצהרים נראה גם הוא מפתה, אז ישבנו. היינו בפורום המשפחתי
המלא וחלקנו את כל המנות, מה שנרשם כמובן כזכות גדולה של הקטנה שלנו
שהפתיחות הקולינארית שלה קיבלה אתגר גדול עם מנות שחלק גדול היא טעמה
לראשונה.
לפתיחה הוגש לחם הבית שהיה מוצלח. את הלחם עצמו מסתבר שהם רוכשים ממאפיה באיזור, אבל מסיימים את האפייה שלו במסעדה.
בתחילת השבוע התלבטתי אתכם בין בר 51 לבין קפה פופולר. על בר 51 ידעתי שטעים ושהאוירה תהיה טובה. מה שהטריד אותנו היה התפריט המאד מאד מצומצם, שאם מורידים ממנו אויסטרים שאנחנו לא אוהבים וקולרבי שאני לא מת עליו לא נשארים עם הרבה מנות שממש עשו חשק לבוא. בקפה פופולר חששתי בעיקר מהאוירה, במיוחד כשהמקומות הפנויים היו בביסטרו ולא בבר, וגם קצת מתחושת "אולד פשן" של שידור חוזר לאדורה. על בר 51 קיבלנו שני חיזוקים - אחד בקבוצה ואחד מעמית אהרונסון. על קפה פופולר לא כתבו כלום, אז כדי לאזן את המצב הלכנו בסוף על...
קרא בטעים לנו
עשר דקות בתור! אמרו אלה שיצאו משם. אל תדאגו, זה הולך ממש מהר, אמרו אלה שלפנינו בתור. אז את התמונה הבאה אני אביא כשירות לציבור: כשהתור נראה ככה - תדעו שזה 30 דקות, ושלא יעבדו עליכם. עלק עשר דקות. ידעתי מראש שזה לא עשר דקות, אבל כדי לא להתקטלג כמשבית שמחות מדופלם חיכיתי בסבלנות.
מדהים לראות איך מקום שהתחיל כחצי פופ-אפ הפך לאחד התורים הנחשקים בתל אביב. ליד הכניסה - סדרן שעומד עם חבל כמו בכניסה לשגרירות ארצ...
קרא בטעים לנו
חיפשנו מקום נחמד לאכול אחרי טיול ביפו, עם ילדים. אני רציתי ג'מה אבל האישה הטילה וטו על איטלקי. בסוף הלכנו לקזינו סן רמו, לא רחוק מככר נוגה, מסעדה שמתפקדת גם כפאב בשעות הערב. בצהרים היה מאד נעים לשבת בחוץ, סוף סוף קצת שמש אחרי כל הסגריריות של החורף.
האישה החליטה להזמין שתי מנות ראשונות. הראשונה הראשונה (יש למישהו פתרון לבעיה הלשונית הזאת? כל פעם אני מסתבך עם זה) סלט ירוקים (42). בראש היה לה משהו הרבה יותר מלבב מהצלחת חסרת ההשראה שהיא קיבלה, שהיתה בעיקר חסה עם קצת תרד וקישואים.
לא
מאד מקורי,
אבל ביקרנו הבוקר
בנצרת,
יחד עם חצי עם ישראל
כנראה.
חניה מצאנו קצת מחוץ
לעיר (רבע
שעה הליכה ל"מרכז
העניינים")
וכך חסכנו גם עצבים
וגם פקקים בחזור.
בעיר עצמה – צפוף,
אבל לא יותר מאשר בשוק
הכרמל של שישי בבוקר.
בהשוואה ל"חג
החגים"
שבחיפה אני הרגשתי
פחות "אווירה"
של חג.
שוק די רגיל עם אקסטרה
קישוטים.
בחיפה הרגיש לי יותר
"קרנבל". היתרון המרכזי על פני נסיעה לחו"ל - שמש! וואו איזה מזג אוויר נפלא היה הי...
קרא בטעים לנו
תסלחו לי
על פתיחה שאולי לא נראית קשורה לאוכל,
אבל לפני
הרבה שנים אחד החברים שלי רצה לעניין אותי
במוזיקת ג'אז.
כשהתייאש
מהניסיון הלא מוצלח אמר לי: אתה
תראה שעוד כמה ...
קרא בטעים לנו
מקום
שנתקלנו בו כבר בכמה ביקורים שלנו בשוק
הכרמל ורק עכשיו יצא לנו לנסות.
מדובר על כוך קטן ונטול שם ברחוב השומר,
שמציע דבר
אחד בלבד: עראיס.
הצמד שמפעיל
את המקוםקרא בטעים לנו
התכנון המקורי היה ללכת למלגו ומלבר אחרי הופעה בפסטיבל הפסנתר שהיתה אמורה להתחיל בשמונה (על פי המייל מזאפה, שמארגנים את מכירת הכרטיסים) אבל הסתבר שזו טעות של זאפה וההופעה מתחילה רק בתשע. האופציה הנורמאלית היחידה שנראתה מסביב היתה חדר האוכל שהיו בו מקומות פנויים גם על הבר וגם בשולחנות. מחצי אוזן ששמענו אנשים שנכנסו למסעדה קצת אחרינו וביקשו לתקתק ארוחה, כנראה שאנחנו לא היחידים שזאפה הטעו אותם. רשמ...
קרא בטעים לנו
בעיר שבה האירוע הקולינארי הכי בולט הוא האיש המסכן ששורף את עצמו על הגשר הגשר כדי לשדל אנשים להכנס לשיפודיה ממול, לוויתן היא ההצלה לחובבי האוכל באילת. אי שם בסוף הטיילת על הצלע של מלון הרודס. לא קרוב מדי לג'אנקיות של מרכז הטיילת אבל מספיק קרוב בשביל לא להזדקק לחסדים של נהגי המוניות.
לא צילמתי את פנים המסעדה אז אגיד תודה לישראל היום שצילמו את החלל שבו ישבנו. חוץ ממנו יש גם חלל נוסף ואיזור בכניסה שמסודר יותר במתכונת של בר.קרא בטעים לנו
לפני כמה שנים ביקרנו בפאגו פאגו ולא עפנו על המסעדה ואפילו לא זכור לנו אם הבעיה היתה באוכל או בשירות או גם וגם, אבל מיעוט אופציות בערב חג (ועוד לשולחן של שישה, כי נסענו עם חברים) הותיר אותנו עם פאגו פאגו כאופציה היחידה והחלטנו לתת עוד צ'אנס. המסעדה קרובה מאד למלון, ממש שלוש דקות הליכה. אם קלטתי את הראש של האדריכל נראה לי שהכוונה היתה שהעיצוב ייראה כמו ספינה גם מבחוץ וגם מבפנים כשמכל החלונות רואים את ההמים שמסביב.
בדרך לאילת עצרנו במאפיית לשה, במצפה רמון. מקום קטן, קצת צפוף כשנכנסים
יותר משתי משפחות. חלות ולחמים בצד אחד. מלוחים בצד שני. קצת מתוקים על
השולחן. שני שולחנות בחוץ. בפנים חצר שבה עשו סוכה. בדרך לחצר עוברים דרך
מוקד ההתרחשות, אגף התנורים, משם
מוציאים כל הזמן מאפים לפרונט.
לקחנו אוסף של מאפים, גם מלוחים וגם מתוקים. צילמתי את הכל ביחד, כפי שהנחנו על השולחן בסוכה. מקווה שאפשר לראות היטב.
לא יודע למה דווקא ה"ללכת לים" הפך לסמל של אלה שלא מצביעים. גם הקמפיינים שמנסים לעודד הצבעה בבחירות תמיד פונים לאלה ש"הולכים לים במקום ללכת להצביע". כשאנחנו הגענו לים המעטפות שלנו היו כבר עמוק בקלפי עם 100% הצבעה במשפחה :-) הבחירה הטבעית לאחרי הים, כדי לא להסתבך עם מציאת חניה וצרות אחרות היה הפרוזדור ברחוב מנדליי, ממש מול מלון מנדליי, מרחק הליכה קצר מהחוף.
זו פעם שניה שלנו בפרוזדור, וזאת אחרי הרבה זמן שדי נרתענו ללכת אליהם בגלל שני פרמטרים שתמיד מדליקים נורת אזהרה במקומות של המבורגרים: ק...
קרא בטעים לנו
ונציה ידועה כאחד המקומות עם כמות מלכודות התיירים למטר מרובע מהגבוהות בעולם. מסעדות שרק מלהסתכל עליהן בא לך לברוח מהמקום יש בכל פינה. כשהבנו שמסעדה שבחרנו נמצאת רק מאה מטר מככר סן מרקו אפשר היה להבין את רמת החששות, אבל תכנית זו תכנית וונציה היא לא המקום להמר בו. מסעדה גדולה. ארוכה מאד, עם מספר חללים. אנחנו קיבלנו שולחן שיש אובלי בחלל שלא היו בו סועדים נוספים.
לצד סלסלת הקופרטו הוגשה קערית עם קרוטונים. רעיון מוצלח מה לעשות ...
קרא בטעים לנו
ונציה היא אחת הערים האהובות עליי. על כל כך הרבה מקומות אומרים שהם "כמו ונציה", אבל ממש כמו ונציה אין. לגור לא הייתי גר שם. הלוגיסטיקה מסובכת. העיר מוצפת תיירים בקיץ ומים בחורף. בנייני המגורים ישנים. מתקלפים. מן הסתם עם תשתית מיושנת. אבל ביקור בעיר כתייר זו חגיגה לעיניים. הצילום אותנטי לגמרי, אגב.
בערב הראשון רשמנו לעצמנו מקןם קטן של פיצות לא רחוק מגשר ריאלטו, בהליכה בסמטה בין בנייני מגורים. עד של...
קרא בטעים לנו
אני אקדים ואומר שהמסעדה הזו הצליחה לפלג את הדיעות במשפחה ולכן הדיווח ייכתב בגוף ראשון על פי דעתי. האישה מוזמנת להוסיף את ההתרשמות שלה. מסעדה קטנה במרחק הליכה קצר מככר השוק של ורונה. המסעדה שייכת לקבוצת Do it better שמאגדת כמה מסעדות מהאיזור ששמו להן למטרה לחפש את חומרי הגלם המקוריים כדי ליצור קייטרינג איכותי לקהל הטרוגני. אז אם אתם מתכננים חתונה באיטליה ומיפשים קייטרינג… קיבלתם. קרא בטעים לנו
אני אקדים ואומר שהמסעדה הזו הצליחה לפלג את הדיעות במשפחה ולכן הדיווח ייכתב בגוף ראשון על פי דעתי. האישה מוזמנת להוסיף את ההתרשמות שלה. מסעדה קטנה במרחק הליכה קצר מככר השוק של ורונה. המסעדה שייכת לקבוצת Do it better שמאגדת כמה מסעדות מהאיזור ששמו להן למטרה לחפש את חומרי הגלם המקוריים כדי ליצור קייטרינג איכותי לקהל הטרוגני. אז אם אתם מתכננים חתונה באיטליה ומיפשים קייטרינג… קיבלתם. קרא בטעים לנו
מקומות שמציעים התיירות חקלאית מאד פופולאריים באיטליה. בדרך כלל מדובר בשילוב של לינה, חווה ומסעדה, שבה מבשלים את מה שמגדלים. אנחנו הסתפקנו במסעדה ובדיאלוג קצר עם האווזים בחצר. החווה הזו נמצאת בכפר Monzambano, לא רחוק מ-Sigurta, הפארק הבוטני המפורסם, וכיוון שתכננו לבלות שם בוקר (לרכב ליתר דיוק, אבל הסתבר שלא משכירים שם אופניים לילדים, הזוי) זה הסתדר לנו בול.
הערת אגב למי שבכל זאת רוצה לרכב: מצאנו מקום מאד נחמד כמה דקות נסיעה מ-Sigurta....
קרא בטעים לנו
אחרי מסלול נפלא בפארק המפלים של מולינה, שגם מסומן באופן מופתי, שלא כמו הרבה מסלולים שנתקלנו בחו"ל שבהם אתה מתברבר ולא בטוח אם אתה במסלול או בהתברברות. קולינארית - האיזור הוא שממה, ולכן החלטנו לחפש משהו על הדרך לכיווו מרכז קניות בפאתי ורונה שאלעו התכוונו להגיע וגם הוא מציע רק זבליות קניונים מצויות. מהמעט שראיתי באיזור, בלטה מסעדה בשם פוסי...
קרא בטעים לנו
טרטוריה משפחתית שפועלת עשרות שנים בסירמיונה, שבה התגוררנו, ונושאת בגאון את המקום הראשון על פי טריפ אדוייזר, שזה כבר מלחיץ, במיוחד כשלוקחים בחשבון איזה מקומות הטריפ אדוויחזר מחשיב כטובים בתל אביב. אבל האישה מצאה עליה המלצות בלי קשר לאדווייזר, אז החלטנו לנסות. חוץ מזה נורא התחשק איטלקי משפחתי קלאסי.
לאיזור הצפוני המקסים של האגם הקדשנו, כאמור, יום שלם, רובו בסביבות ריבה דל גארדה. התכנון היה לחנות בחניון מסודר בכניסה לעיירה ומשם לעשות מסלול לאורך האגם ואז להכנס לעיר לאכול. הסתבר שהחניון הוא חניונצ'יק וששני שליש ממנו שייכים בכלל למלון ולא ניתן לחנות שם. נאלצנו לוותר ולחפש חניון אחר, אז זה אולי הטיפ הכי מועיל שאנחנו יכולים לתת למי שמגיע לשם: חניון בשם Thema Romana. גדול. מסודר. מחש במרכז. עם הרבה מקומות. מה שכן… מהמסלול הוא היה די רחוק אז...
קרא בטעים לנו
ביום הראשון ביקרנו בעיר העתיקה של סירמיונה. תוך כדי עברנו ליד גירסול, המסעדה שבחרנו. מבחוץ היא לא נראתה משהו. מרפסת עץ עם שולחנות על הרחוב הראשי. קיווינו לטוב. סלסלת לחם נחמדה מאד, בדיעבד - מהטובות שקיבלנו במהלך החופשה, העלתה את מפלס האופטימיות.
לקטנה הזמנן פסטה ראגו. בדיעבד דווקא המנה שלה היתה הפחות טובה הפעם. ה...
קרא בטעים לנו
דווקא את היום הראשון לא תיכננו, היות וידענו שנגיע לדירה לקראת ערב. כמו כן הרבה מהמסעדות באיזור סגורות בימי שלישי שבו נחתנו, ולכן עשינו אילתור על פי רשימה שהבעלים של הדירה השאיר, מסעדת Cilento ברחוב קולומברה, רחוב שמוביל לעיר העתיקה ויש בו הרבה מסעדות.
לי התחשק פיצה. בהערות של המארח היה כתוב שהפיצה שמגישים כאן הוא בסיגנון של הפיצה הנפוליטני...
קרא בטעים לנו
את החופשה השנתית שלנו עשינו השנה באגם גארדה עם בונוס של ונציה, משם חזרנו לארץ. פעם ראשונה שלנו באיזור של האגם הזה, והיה מוצלח מאד. התגוררנו בדירה מעולה בקרבת סירמיונה, משם די מהיר להגיע לרוב האטרקציות, למעט החלק הצפוני של האגם שהקדשנו לו יום נפרד.
אהבנו מאד את אגם טנו ואת פארק המפלים במולינה. גם פארק המים Caneva מוצלח מאד. גרדלנד פחות טוב מפארק אירופה אבל סיפק את הסחורה, וגם סירמיונה עצמה חביבה מאד.
רמת המחיר בגארדה הפתיעה לטובה. מחיר ממוצע של ארוחה טובה לשלושה כולל יין וקינוח הו...
קרא בטעים לנו
את החופשה השנתית שלנו עשינו השנה באגם גארדה עם בונוס של ונציה, משם חזרנו לארץ. פעם ראשונה שלנו באיזור של האגם הזה, והיה מוצלח מאד. התגוררנו בדירה מעולה בקרבת סירמיונה, משם די מהיר להגיע לרוב האטרקציות, למעט החלק הצפוני של האגם שהקדשנו לו יום נפרד.
אהבנו מאד את אגם טנו ואת פארק המפלים במולינה. גם פארק המים Caneva מוצלח מאד. גרדלנד פחות טוב מפארק אירופה אבל סיפק את הסחורה, וגם סירמיונה עצמה חביבה מאד.
רמת המחיר בגארדה הפתיעה לטובה. מחיר ממוצע של ארוחה טובה לשלושה כולל יין וקינוח הו...
קרא בטעים לנו
שנים לא היינו בברוט. למעשה בגילגול הנוכחי שלה לא ביקרנו אף פעם. בחמישי רצינו לציין אירוע כלשהו ויצא שגם במקרה נפל על חג האהבה, אז פעמיים כי טוב שמנו פעמינו לברוט.
המקום
עצמו לא השתנה הרבה. בר שמקיף את המטבח שבו הטבחים מכינים לך את המנות אל
מול העיניים. הכי קרוב שיש. היות וישבנו ממש באמצע חלק מהצלחות הוגשו לנו
על ידי הטבח שהיכן אותם, וזה הכי כיף שיש :-)
הישיבה סביב הבר - מהצפופות ביותר שפגשנו.
מרחק של פחות מ-10 סנטימטר בין כסא לכסא. צריך אקרובטיקה לא פשוטה כדי
להתיישב...
קרא בטעים לנו
אף פעם לא ברור לי מסעדות שמכנות את עצמן בקפה. כמו לקרוא לרחוב בראשון לציון בשם "נס ציונה" (יש שורה שלמה של רחובות כאלה באם המושבות). למה לבלבל את הציבור. מסעדה זו מסעדה. קפה זה קפה. לא יודע אם זו הסיבה שאף פעם לא יצא לנו לאכול שם (אנחנו פחות בקטע של בתי קפה) אבל הנה שנה וקצת אחרי הפתיחה של המקום המדובר ניצלנו את יום ההולדת שלי כדי לסגור את הפער.
למרות שהקפה, כלומר המסעדה, הם חלק ממלון נורדוי - כשמגיעים לשם בערב לא ממש מרגישים שהוא חלק מהמלון. להבדיל מהוטל מונטיפיורי, הבל בוי ואחרים שהם ...
קרא בטעים לנו
ארוחת הבוקר במלון המטיילים ששהינו בו (בקיבוץ גשר הזיו) היתה די דלה (כל כך קשה לחמם כמה בורקסים?) ונשאר מספיק מקום בבטן בשביל ארוחת צהרים ראויה, ומה יותר ראוי אחרי בריכה מאשר המבורגר טוב. האישה חיפשה בדקה ומצאה מקום מומלץ על כביש 89, שנקרא "קציצה עגלגלה".
המקום נמצא במושב מעונה, על כביש 89 שמחבר בין נהריה לצפת, מרחק של 20 דקות מנהריה, קצת לפני מעלות תרשיחא. את המקום הקים אלי פלדמן, שמעיד על עצמו שהוא חי ונושם בשר. המסעדה התחילה את דרכה בעגלה וכיום היא לא הרבה מעבר לזה. מקום צנוע. אם תמיד...
קרא בטעים לנו
נשבע שזו פעם ראשונה בחיים שאני בירכא. אף פעם לא רכשתי כאן חדר ילדים או ספה לסלון בחצי מחיר. מעדיף לעשות את הקניות קרוב לבית או באינטרנט. אבל האישה חיפשה משהו באאוטלט, שלהבדיל מה lo fi שדי שולט בכפר - הוא דווקא אאוטלט מאד ראוי, ולכן בחרנו את הקינוח שלנו לעשות דווקא במקום שהאישה קראה עליו טובות - כנאפה קפה. הספצייליטה שבשבילו באנו - כנאפה שמוגשת עם גלידת מסטיק תורכית.
כשהגענו למקום - חמישי אחה"צ - הוא היה ריק לחלוטין. מקווה שזה לא המצב הרגיל שם. מניח גם שזה מקום שהוא יותר סופי שבוע, אז ה...
קרא בטעים לנו
לצהרים חיפשנו משהו קליל יחסית. התכנון המקורי היה לאכול בסבידה. כשעצרנו בבזאר התורכי לשאול כיוון אמרו לנו שהיא בכלל נסגרה. כנראה שבקצב שבו מסעדות נסגרות בארץ באמת שקשה כבר לעקוב מה סגור ומה לא. בין מרקטו ומעדל'ה שהכי קרצו לנו בשוק - העין משכה יותר למעדל'ה, מסעדה בבעלות קרוב משפחה של אוסאמה דלאל, יקירנו.
מסעדה קטנה. תפריט לא גדול.
מהנישנושים בחרנו שלוש מנות. פטאיר, סביצ'ה וסלט עגבניות חרי...
קרא בטעים לנו
כדי להצטייד לערב עצרנו באלחנן, תרבות לחם. לקחנו שני מאפים.
אחד עם השם בוסטוק, מאפה בריוש עם שקדים וקרם שקדים. לצערנו הקרם שקדים לא הורגש כלל ולכן זה סתם היה בריוש שקדים. מאד מאכזב, כי דווקא הקרם שקדים היה זה שאמור היה לתת לכל העסק הזה חיים. ללא הקרם - זה לא היה זה ובקושי אכלנו חצי מזה.
רוברטה וינצ'י נמצאת בלב שכונת מגורים. אם עוברים במקרה ברחוב עם האוטו ולא שמים לב לשלט אפשר בקלות לפספס אותה. ביום שישי בערב, כשכל הרחוב מתמלא במכוניות ותנועת אנשים שלא אופיינית לשכונת מגורים קטנה אפשר לקבל את הרושם כאילו חצי פרדס חנה כרכור מגיעה לשם.
המסעדה נמצאת במבנה שלהבנתי שימש בעבר מקום קטן לאירועים. בזכותו היא זכתה בחצר נחמדה (אידאלית לילדים). בפנים, למרות השטח הגדול של המסעדה, התחושה נעימה ואינטימית, ולמרות שישבנו בשולחן פינתי אפשר היה לדבר ולשמוע אחד את השני בקלות כך שהאקוסטיק...
קרא בטעים לנו
בלי ליפול לקלישאות... הייתי אתמול פעם ראשונה בפר דרייר ותהיתי איפה הייתי כמעט עשר שנים? איך פספסתי את המוסד הזה?
פר דרייר היא מסעדה השוכנת על רחוב בת עמי ממש ברחבת תיאטרון גשר עם אוירה
קסומה, מוזיקה נעימה, ואוכל מעולה. שעת ערב בפר דרייר והמקום הגדול הזה
מפוצץ באנשים, אבל מרגיש אוירירי ומרווח.
עם כוס יין רוזה ויין לבן
דגמנו סלט קפרזה טעים מאוד עם קרעי מוצרלה נהדרים (מרגישים שהיא מהסוג
הטוב)
בבוקר אחרון החלטנו שאחרי כל ארוחות הבוקר של בתי המלון הגיע הזמן לנצל את הזמן שעד הטיסה כדי ללכת למקום שמתמחה בארוחות בוקר. האישה נתקלה במקום מומלץ בשם Shopsin’s שפעל בעבר באיזור הוילג’ ועבר לאחרונה לאסקס מרקט המחודש (דוכן 8). באסקס מרקט לא הסתובבנו יותר מדי. ההתרשמות הכללית מאד מאד מזכירה את שרונה מרקט.התפריט של המקום ענק. להערכתי מוצאות בו למעלה ממאה וריאציות שונות של ארוחות בוקר. ככה נראה הספר שלהם במהדורה הלא PDF-ית. קרא בטעים לנו
אחרי שתי הארוחות ה"כבדות" חיפשנו משהו קליל לצהרים על הדרך וסיקרנה את האישה מסעדה שנמצאת בקולומבוס סירקל, באותו מבנה שבה נמצאת גם PER SE שאיכזבה אותנו באחד הביקורים הקודמים.לפתיחה לחמניה מאודה ממולאת בבשר עם רוטב שהטעם שלו הזכיר ציר בקר. הלחמניה מעולה. לחמניה מאודה בגודל כזה שיוצאת במרקם פיקס – סחטיין עליהם. הבשר היה קצת אנמי בשבילי והיות ולרוטב לא היה יותר מדי פאנץ’ להשלים לו את הטעמים אז מהמילוי פחות נהנתי. קרא בטעים לנו
לפני שנים יצא לנו לאכול ב-Baboo של מאריו באטאלי. היה ממש מצוין ולכן חשבנו שיהיה נחמד לנסות את המסעדה שנחשבת יותר upscale שלו, Del Posto. במסעדה הזו הזמנו דווקא לצהרים, אבל יש לציין שגם כאן מחירי הערב סבירים (יחסית!!!). המסעדה נמצאת ממש ליד הצ’לסי מרקט. אם פרי סטריט היא הקז’ואל – כאן כבר מקבלים את כל כללי הטקס. צוות גדול של מלצרים ובעלי תפקידים דואגים לכל פרט, ולכל פרט זה כולל גם לגהץ את מפת השולחן אחרי שמניחים אותה. ראיתי כבר הרבה גינוני מסעדות אבל מלצר שמגהץ בתשומת לב מפת שולחן, כדי ...
קרא בטעים לנו
את שתי הארוחות היותר רציניות שלנו שמרנו כמובן למנהטן. הראשונה – Perry Street, של ז’אן ג’ורג’, שכבר אכלנו בעבר ב-ABC Kitcken הלאטינית שלו. המסעדה ממוקמת באיסט וילג’, ממש על גדות הנהר. היא מאד קז’ואל ורמת המחיר שלה הגיונית לערב. יש תפריט טעימות שפחות התחברנו אליו והעדפנו לבחור מהתפריט הרגיל. בדרך כלל אני רושם לעצמי תזכורות תוך כדי. הפעם יצא שלא רשמתי ולכן הדיווח קשה מתמיד.
לפתיחה הוגשה כף ועליה טרטר טונה, מעט אבוקדו, צ’ילי ורוטב סויה ג’ינג’ר. שילוב נחמד. רוטב פאנצ’י. יכל להיות מו...
קרא בטעים לנו
עם כל הכבוד לפיטר לוגר, בכל זאת שבועות זה שבועות, אז לארוחת ערב חיפשנו איפה יש באיזור של המלון עוגת גבינה מצטיינת. האישה חיפשה קצת בגוגל ונפלה על מגנוליה בייקרי, שבדיעבד מסתבר שהוא מקום מפורסם שהפציע אפילו בפרק של סקס והעיר הגדולה (קטע קצר מהפרק)אנחנו לא ביקרנו בסניף הזה, אלא בסניף שקרוב למלון ושנמצא במקום לא ממש רומנטי: Penn Station, תחנת רכבת ענקית בפינת הרחובות 34 ו-6 אבניו. בהתחלה לא האמנו שאנחנו במקום הנכון...
קרא בטעים לנו
בתחילת המסע הקולינארי המשותף שלי ושל האישה, לפני כ-15 שנה, ההעדפה המובהקת שלי במסעדות היתה של בשר. מהים הכרתי רק את הגפילטע פיש של ליל הסדר ואת ה"דג סול" של החתונות. עם הזמן למדתי לאהוב את מאכלי הים ולעומת זאת סטייק, שפעם היתה סוג של גולת כותרת, אני כבר כמעט לא מזמין. אם כבר בשר אז כחומר גלם למנות יותר קצת יותר מתוחכמות. מעדיף גם לחוות יותר מנות קטנות מאשר לרכז ארוחה סביב נתח בשר אחד, שבהרבה מקרים נוטה לאכזב. עם ההסתייגויות האלה הגעתי לפיטר לוגר, שעד עכשיו לא יצא לנו לבקר בו בין היתר ...
קרא בטעים לנו
פינגר לייקס הוא איזור גדול בצפון מדינת ניו יורק. יש בו הרבה טבע והרבה מה לעשות. אנחנו, שוב, הסתפקנו בביקור חטוף ב-Watkins Glen State Park, פארק מקסים שיוצא מהעיירה באותו שם. לאחר מכן רצינו להתקרב עוד יותר לניו יורק והמשכנו לנסוע עד Dickson שבפנסילבניה, לעוד מלון מוצלח ברשת ה- Home Suites של הילטון ששוכן ממש בלב של Mall. לארוחת ערב ביקרנו ב-Uno Pizzeria Bar & Grill, שהכרתי משיקגו, עיר האם של הרשת.
למרות די הרבה ביקורים שהיו לי בשיקגו לא יצא לי לאכול אף פעם את ה Deep dish pizza המ...
קרא בטעים לנו
מהביקור הקודם שלי בניאגרה, לפני הרבה שנים, זכרתי לטובה את הפאדג’ שמוכרים שם במגוון טעמים. אני זכרתי את ממתק החלב-חמאה-סוכר הזה לטובה, והיה לי בראש חנות גדולה ממש על הטיילת. הזיכרון מתעתע כנראה, כי לא ראיתי שום חנות על הטיילת, אלא, איך לא, בקליפטון היל. החנות נקראת Fudge factory, ואני די בטוח שזה מה שטעמתי גם בזמנו. כרגיל – המון טעמים. חלק שוקולדים חלק לא. יש מבצע של 3+1, אז לקחנו ארבעה, שיהיה גם למשפחה ...
קרא בטעים לנו
בדרך מטורונטו לניו יורק מומלץ לסטות מהכביש הראשי על שם המלכה אליזבת, ולנסוע בדרכים הקטנות שמדרום לעיירה niagra on the lake, לאורך ה-niagra river. האיזור מקסים. עמוס ביקבים. אם לא היינו ממהרים – היינו שמחים לישון בו לילה. הספצייליטה של האיזור הוא ה-Ice Wine, יין מענבים שקפאו למוות, ורבים פוסלים אותו על מתיקות יתר.מהמעט שיכלנו להספיק עצרנו ב Reif Estate Winery, אחד היקבים היותר ממוסדים. גם בגלל שיש בו מגוון של יינות ולא רק Ice Wine, ו...
קרא בטעים לנו
אם ניו יורק זה הגן עדן של חובבי האוכל – מפלי הניאגרה הם הגיהנום. חבל, כי המפלים באמת עוצרי נשימה. מפלאי הטבע שבאמת זכו להכנס לרשימת ה must see before you die בצדק רב. בניגוד להרבה מפלים אחרים בעולם שדורשים הליכה ארוכה בטבע, בניאגרה ממש כמו שבתל אביב הולכים על הטיילת ורואים את הים – כאן הולכים על הטיילת ומקבלים את המפלים in your face. כבר מרחוק כשמתקרבים עם הרכב רואים את הקצף שניתז לגובה של בניין בן כמה קומות וכשנגלה לעין הנוף של שני המפלים (שנים וחצי, על פי האמריקאים שחייבים שיהיה להם קצת יות...
קרא בטעים לנו
הטחינייה - בלוינסקי בתל אביב, זה מאוד עם אהבה גדולה לטחינה ולא רק! זה
פשוט מקום עם אוכל טוב, ווייב מקסים, מוזיקה שמחה ושירות ששווה ללמוד
ממנו! וכשר. אז כמה מנות של טחינה זה MUST. אז דגמנו טחינה פסטו ותירס
מצויינת, טחינה כתומה של דלעת, בטטה, תבשיל פטריות ופפריקה מעושנת, וטחינת
חצילים עם שיקפה רסק ובצל. הכל הגיע עם חצי פוקצה טעימה מאוד.
כל פעם שאני כותב משהו שלילי על ארוחה יש לי איזו תקווה קטנה שמישהו מהמסעדה יראה את הביקורת ויעביר למי שצריך להעביר כדי שדברים ישתפרו. הפעם יש לי אינטרס כפול כי לא מדובר על איזו מסעדת דרכים שנכנסים אליה פעם בעשר שנים אלא על אחת ממסעדות הקל"ב האהובות עלינו.
מדובר על טיטו בקניון גבעתיים. מסעדה איטלקית די בסיסית, עם קונספט של מנות קלאסיות גדולות מהמטבח של המאמא שכל המשפחה חולקת. זה נורא נוח כי זה בקניון. יש חניה. כבר הצילו אותנו לא פעם כשחיפשנו מסעדה של הרגע האחרון בסוף השבוע וכל המסעדות האח...
קרא בטעים לנו
במיטב המסורת של יום העצמאות הלכנו לחפש בשר ומצאנו את M25 בשוק הכרמל. הגענו מוקדם אז נכנסנו בלי בעיות. מי שהגיע יותר מאוחר כבר נאלץ להזיע מול המארחת בחיפוש מקום. להפתעתנו היו די הרבה מקומות פתוחים בשוק. גם מקומות של אוכל וגם פה ושם דוכנים.
ב-M25, כרגיל, גם מנות לבחירה מהלוח וגם נתחים שאפשר לבחור מהויטרינה.
פתחנו בקרפצ'ו שייטל (54) שהיתה המנה החלשה בארוחה. אם הגבינה והקיווי (תוספת נחמדה) ...
קרא בטעים לנו
לונא ביסטרו, נצרת
אחרי שסיימנו להנות מפריחת התורמוסים בנחל תבור, שזו בדיוק העונה לבקר בו, רגע לפני שהכל הופך צהוב, נסענו בפורום המשפחתי לנצרת לנסות אל "לונא ביסטרו", מסעדה ערבית שקראנו עליה דיווחים טובים.
המסעדה נמצאת בקניון "ביג", ממש בכניסה לנצרת מכיוון עפולה. כדי לחסוך חיפוש הנוסחה היא לעלות לקומת המסחר הראשונה, לחפש את זארה, וממש מול הכניסה לזארה יש מעלית נוספת שעולה לקומת הגג של הקניון, שם נמצאת המסעדה.
מהחלונות של המסעדה אפשר לראות את הבתים של נצרת. נראה לי שבלילה עם האורות (על אחת כמה בכריסמס...) המר...
קרא בטעים לנו
אבו נאסר חינאווי, יפו
מי היה מאמין שדיווח השיפודים הראשון בפורום יהיה דווקא ממישהו שהז'אנר הזה כל כך רחוק ממנו. אבל מה לעשות שעקב נסיבות בריאותיות לא התאפשר לאמא שלי לקיים את ארוחת החג המסורתית, ובמקום זה - כמעט מאה שמונים מעלות - נפגשנו לארוחה משפחתית באבו נאסר חינאווי, ביפו.
עם ההגעה הומטרה עלינו הרעשה כבדה של סלטים. ממה שאני זוכר: קישואים בטחינה - מוצלח מאד. עגבניות בטחינה - פחות מוצלח, העגבניות היו קשות מדי. סלט תירס - רגיל. סלט ביצים - ככה ככה. חומוס - סטנדרטי, אבל בסדר. גזר - לא טעמתי. סלק - לא טעמתי. ציזיק...
קרא בטעים לנו
LUX, נמל חיפה
ניצלנו יום יפה לביקור בחיפה. בצהרים הזמנו ללוקס, מסעדה חדשה יחסית שנמצאת בנמל חיפה, לא רחוק מהנמל 24 ובאן צ'ה. תפריט בעיקר מהים, עם זיקה חזקה לעכו והכיוון הוא מטבח ערבי מודרני.
הגענו קרועים מרעב ומרוב שהסתערנו על האוכל לא צילמנו אפילו את המנות הראשונות.
פתחנו עם פוקאצ'ה ושני מטבלים. הפוקצ'ה טובה אבל קצת קטנה. אפשר היה להגדיל קצת ולא רק בגלל שבאמת היינו רעבים. המטבלים, טחינה וסוג של סלסת עגבניות, שניהם היו דלילים מדי לטעמי. אני אוהב אותם יותר סמיכים וזה גם עוזר להם להתלבש יו...
קרא בתפוז
משייה - חלק ב
מנת ביניים נוספת: קטאייף (76). על הצלחת הוגש הקטאייף, שמאד מזכיר פנקייק, ועליו תערובת עלי כוסברה, פטרוליזיה סלרי וכרישה. בצד הוגשו שלוש קעריות עם הטופינגז שיש לגלגל בקטאייף. בראשונהצוואר טלה בבישול ארוךמתקתק, טעים רצח. סחוג ירוקגם כן טעים מאד, לא מאד חריף. השלישיתעם אותה טחינה כמו שקיבלנו עם הלחם. כל העניין זה לסדר את המטבלים על הקטאייף, לגלגל ולאכול.הקטאייף עצמו היה קר, אבל שלא כמו בפריקסההפעם זו היתה הטמפרטורה הנכונה להגיש את זה, כי זה מאד הבליט את הטעם של הבשר. אני מאד אוהב מנות שהסוע...
קרא בתפוז
ביקור שני שלנו במשייה אחרי המון זמן שלא היינו שם. הפעם גם לקחנו חדר במלון אז באופן טבעי עשינו הזמנה גם במסעדה. למה לחפש מונית כשאפשר להגיע למסעדה בנסיעה של 15 שניות במעלית.
מאז הביקור הקודם השף של המסעדה, יוסי שטרית, נחשף לקבל הרחב בטלביזיה. גם הקונדיטורית של המסעדה נתנה הופעה מכובדת במשחקי השף קונדיטור. יש לשער שזה מביא למסעדה גם קהל שפחות מגיע למסעדות מהסוג הזה. אין ספק שלחשיפה בטלביזיה יש הרבה אימפקט.
במרכז המסעדה בר גדול. בצדדים אפשר לשבת גם על שולחנות, שמשמשים גם א...
קרא בתפוז
את הבוקר פתחנו בבורקס היחסית חדש הזה בשוק הכרמל. בדרך כלל כשאנשים שומעים "בורקס" ו"כרמל" ישר קופץ להם לראש הבורקס התורכי בכניסה לשוק. עם כל הכבוד לוה-TLV זה ה-דבר.
המקום, שנפתח על ידי יהונתן הלר, אקס קורדוברו, פתוח יומיים בשבוע: שלישי ושישי בלבד. שנים וחצי שולחנות. בשמש חם כי אין שימשיות. בגשם נרטבים כי אין גג. אבל הכל נשכח כשמגיע המגש.
בורקסים מבצק פילו סופר פריך. נקניק ארוך ממולא בשורה של מילויים מאד לא סטנדרטים. המוצלח ביותר שטעמנו היה הבורקס שרימפס. שרימפסים חתוכים ...
קרא בתפוז
איטליאנו דה לה קוסטה, חיפה
הזמנו מקום למסעדה תוך כדי טיול קצר באיזור, ביום האחרון של החגים (סוף סוף...). לא צריך הרבה הקדמות על המסעדה, שזכתה למבול של דיווחים וביקורות. בתקציר נמרץ: המסעדה של חמודי עוקלה, אקס משחקי השף, בבת גלים בחיפה. מסעדה שיושבת ממש על הים, עם חלונות שצופים על הגלים.
המסעדה היתה מלאה כמעט לחלוטין בערב החג. הרבה אנשי צוות רצו אנה ואנה. אבל למרות זאת השירות תיקתק. אם ממש רוצים להיות קטנוניים אז המנה ראשונה הפתיעה אותנו שלוש דקות לפני שקיבלנו את הטעימה שביקשנו מהיין. אבל זה באמת היה בקטנה ו...
קרא בתפוז
טיטו, גבעתיים.
על טיטו כבר כתבתי בעבר, ולא התכוונתי לכתוב פעם נוספת אלמלא גם היא, מסתבר, מצטרפת לסאגת ה"שינינו את התפריט" שתוקפת אותי בחודש האחרון. נראה לי שאפשר לפתוח מדור שבועי עם סיפורי מסעדות שנאלצות לעשות תרגילים בהישרדות.
מהשינויים בתפריט עצמו בלטה ההורדה של הארנצ'יני שרצינו לנסות שם לראשונה והתאכזבנו לגלות שכבר אין. במקום זה הזמנו לראשונות פרחי כרובית מטוגנת וקריספי קלמרי.
פרחי כרובית כפשטידה עם בשמל או סתם עם ציפוי פירורים היא מנה שנמצאת אצלנו קבוע בארוחות שישי. כאן הציפוי, על פי ...
קרא בתפוז
אכזבה מרה נוספת. קשה לי השבוע. הפעם: "רק היום"
מהמקומות החינניים שידענו ברמת החיל בכלל ובשוק צפון בפרט (למען הסר ספק - הוא לא נסגר). מקום קצת סטלני, שכתבתי עליו בעבר. על הנייר - עוד אחת ממסעדות ה"בכל יום מכינים מנות אחרות על פי מה שמוצאים בשוק". ye, right. אבל יחסית לכל המקומות הפלסטיים שיש בשוק צפון הזה - שמחנו שלפחות יש מקום אחד שמרגיש "אמיתי". שממש מבשלים שם.
בכל יום אפשר היה למצוא שם כ-10-12 מנות מהלב. חצי מהם סלטים די מושקעים. חצי תבשילים. 2-3 מהתבשילים בשריים. 2-3 צימחוניים. הכל עם הרבה טעם. עם נטיה לחריפות מתונה, אבל נס...
קרא בתפוז
ולעומת זאת... אכזבה מרה בדוניא, רמת החייל
היום חנכנו את המזללה החדשה של מאיר אדוני ברמת החייל. זו היתה הפעם הראשונה שעברתי ליד המקום ולא ראיתי תור נשפך למדרכה, אז אפשר להתרשם שההייפ נרגע והמקום עובר לתפקד על פסים רגילים.
הקונספט - משלמים בכניסה ומקבלים קעריות לסלטים אותם אפשר לנשנש בזמן ההמתנה שיקראו לך לקבל את העיקרית. אצלנו היה מדובר בזמן קצר למדי, דקות בודדות. יש קצת בלאגן מובנה במקום ולא תמיד ברור מאיפה בדיוק קראו לך, ואני מפחד לדמיין איך זה היה נראה בזמן הפתיחה, אבל עם כמות האנשים הסבירה שהיתה היום השיטה עובדת. קרא בתפוז
פונדק דה לוקס, יפו
בזמן שבכל הארץ ניפנפו במרץ על המנגלים, אנחנו הלכנו להסניף מהמעשנת של פונדק דה לוקס ביפו. זה מגיע עם בונוס של מטס חיל האויר מעל הראש, להשלמת החוויה של יום העצמאות, והדיווח שאנחנו מביאים משם הוא הדילמה הקלאסית אם להתנחם מחצי הכוס המלאה או להתבאס מחצי הכוס הריקה.נתחיל בחצי הכוס הריקה: התפריט. בלשונה של המסעדה - הוא השתנה. בפרשנות שלנו - הוא הצטמצם. ראינו את זה כבר כשהסתכלנו באתר שלהם לפני הביקור במסעדה ולא הבנו לאן נעלמו לנו שלל הנתחים המעושנים. בטן החזיר. הצואר. הפיקניה. אבל היה כתוב שיש ס...
קרא בתפוז
Bellboy, מלון ברדצ'בסקי
זה לא שאם אין לחם אוכלים עוגות ואם מסעדות בתל אביב נסגרות אז הולכים לברים... סתם התחשק לנו משהו פחות מסעדתי הפעם, והבל-בוי כבר הרבה זמן ב-todo שלנו.
מדובר על בר קוקטיילים במלון קטן ברחוב ברדצ'בסקי, באיזור של סוף רוטשילד, לא רחוק מהמילגו ומלבר. כשהולכים ברחוב קשה להבחין שמדובר במלון ולא בבניין מגורים. הלובי נמצא בחלק האחורי של הבניין, ומשם יש דלת שמובילה לבר. לא הבנתי איך עולים מהלובי לחדרים שלא דרך המעלית שנמצאת בתוך הבר... חלק מהמיסתורין של המקום כנראה
נמצא המקום המוזר ביותר ברמת החייל: שאלוט
האמת שרצינו ללכת למזללה החדשה של מאיר אדוני (דוניא) בקצה רחוב הברזל, אבל טעינו והיא נפתחת רק בשבוע הבא. היות ולא כל יום אנחנו באיזור הזה של רמת החייל (עתידים זה הכי רחוק משם למעשה) אז אמרנו אם כבר הגענו עד לכאן -נחפש מקום אחר שטרם ביקרנו בו בסביבה. הרגליים משכו למקום שנקרא שאלוט. מקבלים תן ביס? כן. יש עסקיות? כן. נכנסנו.
אחרי שכבר היינו בפנים הבנו שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, כלומר מבחוץ. קודם כל - המקום כשר. מה זה כשר - הכי כשר שהייתי כנראה בחמש השנים האחרונות. הגלאט של הגלאט...
קרא בתפוז
אלחנן בדרך לצפון
מקום חמוד בכניסה לקיבוץ משמרות. גולת הכותרת שם זה הלחמים והמאפים, אבל לוח וגיר שמסבירים על הבוצ'ר שלהם, מגש עץ ענק ועליו כל טוב, פיתה אותנו להזמין אותו.
על הלוח קיבלנו שלוש פרוסות לחם מחמצת אגוזים. קרם חצילים - חביב, מעודן, הייתי מעדיף אותו יותר סמיך. ירקות (מלפפון, חסה, צנונית) ועליהם אגוזים קלויים ומעל עגבניות עם קרעי מוצרלה ובזיליקום. אישית אני לא מחובבי המוצרלה, אז לא נפלתי. מקושקשת פרמז'ן - טעים. בטטה צלויה וקרם פרש - מושחת. עוד קצת גבינות - לאבנה, סנט מור. ריבת תות - מאד טעי...
קרא בתפוז
גריג
בחשש מה הלכנו לארוחת ערב בגריג. חשש בעיקר בגלל שאחרי בוקר טעימות בעכו אי אפשר להגיד שבאנו קרועים מרעב... אבל בכל זאת לחגוג צריך.
זה היה הביקור הראשון שלנו בגריג. ישבנו על הבר, סביבו יש בערך עשרה מקומות.
בהתאם לתיאבון הזמנו שתי מנות.
הראשונה קפלטי שפונדרה. הצילום מעביר היטב את היופי העדין של המנה. גם הטעם לא אכזב. טעם השפונדרה הורגש היטב. הרוטב היה מצויין. כמו שאפשר לראות בתמונה קצת כרישה, קצת בצל, הכל מאוזן מאד, הוחזרה צלחת נקיה לחלוטין.
מילגו ומלבר
הגענו אחרי הופעה של פסטיבל הפסנתר (ג'יין בורדו המקסימים בהופעה קצרה מדי, כמו שזה בדרך כלל בפסטיבל הזה, אבל הפעם זה ממש הרגיש כאילו כיבו את ההופעה באמצע וקהל שלם התפזר עם טעם של עוד).ההתחלה היתה לא מוצלחת בקטע השירותי. הגענו בחמישה לעשר ונאלצנו לחכות עד עשר ורבע למקומות שלנו על הבר. זה כמובן יכול לקרות ולא תלוי רק במסעדה, אבל חוץ מאשר להתנצל אפשר היה לתת גם איזה אפרטיף קטן לשתיה (ולא לשאול אם נרצה להזמין משהו לשתות). הרי ממילא בסוף הארוחה הצעתם דז'יסטיף OTH. אז במקום להציע בסוף הארוחה היה...
קרא בתפוז
לאגו, מעלה אדומים
זה במסגרת הטיול מהעבודה שביקשתי עליו המלצות אז למי שאי פעם יהיה באיזור... רושם בקצרה.
לא מדובר ממש במקום שהוא בתוך מעלה אדומים אלא ממש בצמוד לכביש 1. המסעדה מוגדרת כמסעדה של בשרים (לא שיפודיה). אנחנו ישבנו בחוץ אז לא יצא לי לראות איך המסעדה עצמה נראית. בפנים היה גם אירוע וכל פעם שנפתחה הדלת נשפך ממנה החוצה שירה של איזה זמר שהביאו שם, אז אפשר להגיד שלאווירה נאלצנו לדאוג בעצמנו...
מנות ראשונות: כרובית מטוגנת - טעים. פטריות - קצת מתקתק, מי שלא אוהב את הז'אנר זה עלול להיות לו מ...
קרא בתפוז
תנורין, צומת מגדל
לפני כמה חודשים העלתי דיווח אוהד על מסעדת תנורין בצומת מגדל. מסתבר בדיעבד שטעיתי והדיווח למעשה מתייחס למסעדת תנורין שבצומת כח, על יד קריית שמונה. גם שני הדיווחים הנוספים במנוע החיפוש של מסעדת תנורין קוטלגו כתנורין מגדל למרות שהם נכתבו על תנורין קרית שמונה.
אז קודם - תיקנתי את הקיטלוג במנוע. עכשיו הדיווחים של המסעדה מקוטלגים תחת קרית שמונה. מקווה שזה ימנע מאחרים ליפול בטעות שהטעתי את עצמי, ושבגללה הפעם באמת הגענו לתנורין שבצומת מגדל. גם היא שוכנת בתחנת דלק, אבל במבנה משלה ולא כחלק ...
קרא בתפוז
טיטו, קניון גבעתיים
ביקרנו בשבוע שלפני החג עם הקטנה, אחרי שהאישה כבר בדקה את המקום ולי זו היתה הפעם הראשונה.
למרות המיקום הבעייתי השכילו לעצב את המסעדה כך שמרגע שאתה בפנים אין כל סימן לקניון.
על בסיס הסיפור של הסבתות האיטלקיות עם מנות הענק תפרו שם מנות שאמורות להכנס לספר השיאים של גינס על בסיס הגודל. צריך לחשוב טוב לפני שמזמינים ולקחת בחשבון שמנה רגילה שם זה אומר מנה לארבעה אנשים ומוקטנת זה לשנים. אנחנו לא חישבהו טוב וכך יצא שחצי לזניה נארזה הביתה. זה גם יכול מאד לייקר את הארוחה אז כדאי לקחת א...
קרא בתפוז
AUBERGENE, ישראלית בבוקרשט?
לבוקרשט הקדשנו רק יום אחד, וטוב שכך. לא אהבתי את העיר הכעורה, עם מלונות הקזינו שדחסו לתוכה. האיזור העתיק הוא היחיד שבאמת עשה רושם חיובי. הוא יפה יחסית לאפרוריות של העיר, ובשעות אחר הצהרים והערב פעילים בו מאד מקוומת של אוכל, רובם יותר בכיוון של פאבים מאשר מסעדות של ממש. קצת מציק שכל מקום שאתה רק מתקרב אליו כבר קופצת אליך המארחת עם התפריט ביד ומנסה לשדל אותך להכנס, אבל בהתעלם מזה מדובר על רובע עתיק עם אוירה שמחה וטובה.אחרי שמיצינו את המטבח הרומני חיפשנו בנרות משהו קצת אחר. נפלנו על מסעדה ב...
קרא בתפוז
LA PLACENTA, סיביו
עיר נוספת ששהינו בה שני לילות היתה סיביו. בעיננויפה וציורית יותר מראשוב. המדרחוב הראשי משובץ בהמון חנויות שמוכרות בייגלעך עם סומסום, דגנים ושאר ציפויים, ושמחנו לשדרג איתם את ארוחות הבוקר שלנו. היו שם גם מאפים מתוקים, אבל את אלו לא ניסינו.גם כאן השארנו את הרשימה מהבית בצד, והעדפנו לחפש בעיניים. במקום בשם la placenta התפריט נראה מעניין, אבל תמונות של המנות הרתיעו אותנו. תפריט עם צילומי מנות זה אחד הסימנים המובהקים למלכודות תיירים.
מצד שני, האישה הסתכלה בצלחות של האנשים והאוכל נראה ט...
קרא בתפוז
BISTRO DE'LARTE, בראשוב
לאחר סיור בעיר בראשוב, חיפשנו מקום נחמד לארוחת צהרים. הפעם הלכנו לפי העיניים ולא לפי הרשימות (פלוס בדיקה בגוגל כדי לא ליפול על איזו מלכודת טריביאלית), ובחרנו במסעדה קטנה שנחבאה ברחוב צדדי, Bistro de lArte. תפריט לא גדול, שרשום עליו "המיוחדים שלנו", עם לא מעט אופציות שנראו מעניינות.לקטנהקרפ ממולא בראגו בקר (28) שעובר טיגון עמוק ומצופה בפירורי לחם, מוגש עם רוטב עגבניות ושמנת חמוצה בצד. הקרפ עצמו, יאממי. לא יודע איך הם עושים את זה טכנית בלי שזה יתפרק. הטעם הזכיר קצת לזניה בשרית. על התפריט ה...
קרא בתפוז
SERGIANA, בראשוב
בערב הבא בבראשוב החלטנו לחזור למקורות. הכי טרנסילבני שיש. הזמנו במסעדה בשם סרג'יאנה, שנמצאת בכניסה למרכז. יש חניה באיזור, רק צריך להזהר לא להשאב לתוך המבוכים של המרכז.המסעדה ענקית. מורכבת משני איזורים שנמצאים מתחת לקרקע. האחד בעיצוב יותר מודרני. השני, שבו ישבנו, מחולק לחללים פרטיים. יצא לנו להפגש לערב אחד עם המשפחה של אחות של האישה שגם הם נסעו לרומניה קצת אחרינו (הכיבוש פעם שלישית), ולכן קיבלנו את אחד מהחללים הפרטיים האלה.התפריט ענק לא פחות מהמסעדה. עמודים על גבי עמודים בתוך כריכה של כל ...
קרא בתפוז
KELLER STEAK HOUSE, בראשוב
את היום של הטיסה ניצלנו לנסיעה מבוקרסט לבראשוב. יותר נכון בזחילה בפקקים. בדרך עצרנו במסעדה במלון ריביירה שבסינייה. בחרנו שלוש מנות מהעמוד של האוכל הטרנסילבני בתפריט וכמסעדה שהסיבה היחידה שנכנסנו אליה היתה שהיא נפלה עלינו בדיוק כשהפקק עבר למהירות אפסזה היה סביר.את היום השני עשינו במסלול מפלים מקסים שנקרא "שבעת הסולמות", והתחשק לנו בשר. מהרשימה שהכנו קפצה לעין מסעדה בשם keller steak house, שמומלצת כמעט בכל רשימה של "המסעדות הטובות של בראשוב". המסעדה נמצאת באחד מהמדרחובים שמובילים לככר הראש...
קרא בתפוז
רומניה, 2017
לפני שבוע חזרנו מטיול משפחתי ברומניה. לא מאד מקורי, לפי כמויות הישראלים שנתקלנו בהם. בלי הגזמה, לא היה מקום אחד שלא שמענו עברית. לא רק באטרקציות המובהקות. בסופר. בחנויות. ברחוב. במסעדות. בכל מקום.לא זכורה לי אף נסיעה שבה נתקלנו בהיקפים כאלה. המסלול למפלים הרגיש כמו הבניאס. פארק החבלים כמו פארק הירקון. היו שם אולי שלוש משפחות לא ישראליות. המדריכים המקומיים כבר יודעים להגיד חלק מההנחיות בעברית. יש שלטים בעברית. אין ספק, הכיבוש הושלם.
סליחה מראש על החפירה (על אוכל נטו אני אכתוב בתגוב...
קרא בתפוז
בולי, ארוחת צהרים
לפני שנה אכלנו שם פעם ראשונה את עסקית הצהרים המשתלמת ביקום. לא היה לנו ספק שנחזור, רק שבשביל טנגו צריך שנים ושף דייויד בולי החליט להקשות עלינו ולצאת לשנת שבתון שבמהלכה הוא סוגר את המסעדה כדי להקים במקומה מסעדה חדשה, בקונספט אחר. לא יהיה מוגזם להגיד שבמשך חודשים עקבנו אחריהם. כל בוקר בנסיעה באוטובוס הייתי פותח opentable ובודק מה המצב. כל פעם זה נראה כאילו זהו, סוגרים. ואז פתאום נפתחים תאריכים חדשים. למרות שראיתי שה opentable מתעדכן מיידית, האישה החליטה שהיא חייבת גם לדגום אותם בטלפון א...
קרא בתפוז
NUR של מאיד אדוני
סיפור שכבר בטח סיפרתי שמונה פעמים, על ארוחת יום נישואים שעשינו ב"כתית" לפני כמה שנים. המלצר שלנו היה כנראה חדש, והתקשה לקלוט את ההסברים על אחת המנות ("ים כתום" אם אני זוכר נכון), אז במקום לנסות לשנן לו עוד פעם מאה ואחת מרכיבים מאיר החליט להגיע אלינו לשולחן ולהסביר בעצמו. בשבילי זו היתה כמובן התרגשות גדולה. סיפרנו לו שאנחנו חוגגים יום נישואים והוא איחל לנו לבוא לחגוג אצלו כל שנה. מה שעבר לי בראש היה שהלואי שיכלתי לפרגן לעצמי כל אירוע לחגוג בכתית. מי היה מאמין אז, לפני כמה שנים, שבשביל ...
קרא בתפוז